קרן חירום – הכסף שיציל אתכם בשעת משבר

כשאנשים טובעים בחובות, תשלומים והכנסות שמתכווצות – משהו רע נוסף תמיד יקרה. המקרר יתקלקל, המכונית תתפוצץ, הכלב יקבל דלקת אוזניים – ואז, אין ברירה – אתם שולפים את כרטיס האשראי, או לוקחים עוד הלוואה, כדי לממן את הצרה שנפלה עליכם. עפ"י סקר שהתפרסם לפני מספר חודשים, רק שליש מהציבור יוכלו לגייס 8,000 שקל בתוך חודש, אם הם נקלעים למצב חירום. 8,000 שקל בסך הכל!

וזה מה שמפיל שוב ושוב אנשים שכבר מנסים לצאת מהחובות (או סתם אנשים שמגרדים כל פעם את הסוף של החודש עם המשכורת). כפי שכתבתי בעבר, כשאתם מתחילים לצאת מהחובות, אסור לכם להכנס לחובות נוספים . כמו כן, כפי שהסברתי בפוסט על בניית התקציב המשפחתי, כל שקל שאתם מקבלים צריך לקבל תפקיד עוד לפני שהחודש מתחיל. אז מה עושים כשמגיעות הצרות הבלתי צפויות האלו?

בדיוק בשביל זה קיימת קרן החירום. מדובר בסכום כסף קבוע שיושב בצד, ואתם לא נוגעים בו כל עוד אין מקרה חירום. כשקורה משהו בלתי צפוי, ורק אז, אתם יודעים שיש לכם מאיפה לגייס את הכסף לתשלום הבלתי צפוי הזה – בלי שתצטרכו לצבור תשלומים בכרטיס האשראי, או חלילה להגדיל את המינוס בבנק.

קרן החירום הראשונית – כ-4,000 שקל

רוב היועצים הכלכליים מדברים רק על קרן החירום הגדולה, שאותה תוכל לצבור אחרי שתצאו כבר מהחובות. אבל דייב רמזי לימד אותי על החשיבות של קרן החירום הראשונית, הקטנה יותר, שאותה אתם צוברים רגע לפני שאתם פוצחים במסלול של יציאה מהחובות (למשל באמצעות שיטת כדור השלג).

לפני שאתם מתחילים להגדיל את התשלומים על החובות, עצרו הכל, וצברו 4,000 שקל (אצל דייב רמזי מדובר על $1,000, וזה סכום, בשקלים, שמתאים פחות או יותר גם אלינו). נכון שתמיד אמרו לכם שכשאתם בחובות, אין שום הגיון להחזיק תוכנית חסכון או פקדון? אז בעיקרון זה נכון, אבל כאן לא מדובר בכסף שאתם בכלל מתכוונים להרוויח עליו משהו.

למעשה, אתם חייבים לשמור את הכסף הזה נזיל לחלוטין. לכל היותר אפשר לשים אותו בפקדון יומי, כזה שאפשר לפתוח אותו בכל עת. אל תשימו את הכסף הזה בפקדון חודשי, ואפילו לא שבועי – כי במקרה כזה, אם תצטרכו את הכסף במהירות בשעת חירום – בשבוע/חודש שבו תחכו לפתיחת הפקדון, אתם עלולים לרוץ אל כרטיס האשראי, או אל האוברדראפט, ואז קרן החירום פספסה את מטרתה.

ובכל זאת הייתי ממליץ לשים אותו בצד, למשל בפקדון יומי כאמור, ולא בחשבון העו"ש הרגיל – כדי שהוא לא יקרוץ לכם שם ולא תתפתו להשתמש בכסף הזה סתם כך. (למרות שאם אתם משתמשים בתקציב חודשי מדוייק ומוציאים כספים רק על פיו – זה בכל מקרה לא אמור לקרות.)

אז מתי משתמשים בכסף הזה? רק כשיש מקרה חירום אמיתי. מה זה מקרה חירום? משהו שאתם לא יכולים בשום אופן לצפות אותו מראש (ולכן הוא לא מגולם בתקציב החודשי הרגיל), והוא בסכום כזה (או ביום כזה בחודש), שכבר לא תוכלו "להזיז" סעיפים אחרים בתקציב כדי לממן אותו.

שימו לב, הדברים הבאים הם לא מקרי חירום:

• מתנה לחתונה שידעתם עליה חודשיים מראש. היא צריכה להופיע בתקציב החודשי!
• חידוש רישיון/ביטוח לרכב – זה קורה בכל שנה באותו תאריך. זו לא הפתעה ולא חירום. נא לתקצב את זה בהתאם.
• קניית בגדים חדשים כי הילד גדל "לפתע". האכלתם את הילד כל יום? אז הוא גדל. ולא, זו לא הפתעה, וזה גם לא חירום.

הבנתם את הרעיון. אם כן, הגיע היום הזה, האוטו שבק חיים באמצע החודש, הוצאתם 2,000 שקל דחופים מקרן החירום – ומה עושים עכשיו? אחרי שמוציאים כסף מקרן החירום – עוצרים הכל כדי להחזיר את הכסף הזה אל הקרן בחודשים הבאים. אם אתם באמצע תהליך החזרת חובות – אתם עוצרים את התהליך (מעבר לתשלומי המינימום ההכרחיים כמובן), מקציבים בכל חודש כמה שאתם יכולים כדי למלא כמה שיותר מהר את קרן החירום בחזרה ל-4,000 שקל – ואז ממשיכים בהחזר החובות.

אם נחזור רגע לדייב רמזי, הוא טוען שהקרן הזו היא חומר "דוחה-מרפי". כלומר, אם כשאתם בחובות חוקי מרפי קובעים שתמיד משהו רע נוסף יקרה – אז כשיש לכם קרן חירום, מרפי בורח מהבית והדברים הרעים נעלמים.

זה נשמע מוזר, זה נשמע מיסטי אולי – אבל מה אני אגיד… זה עבד. לפני שצברנו את קרן החירום הזו, ככל שהיינו יותר בצרות כלכליות ובחובות – כך ההוצאות הבלתי צפויות רק הלכו והצטברו. פתאום יש תקלה באוטו, פתאום משהו מתקלקל, פתאום צריך להוציא 2,000 שקל אצל רופא השיניים… אבל מהרגע שסיימנו לצבור את קרן החירום הקטנה והתחלנו לעבוד במרץ על החובות – לא נגענו בקרן החירום אפילו פעם אחת. זה קצת קשה להאמין, אבל פתאום לא היה בה צורך.

זה לא אומר שלא היו הוצאות בלתי צפויות פה ושם – אבל בגלל שעבדנו עם תקציב מסודר, יכלנו תמיד לגלם את ההוצאות הללו בתקציב החודשי "הרגיל". הוצאות פתאומיות יותר גדולות, ובשלב שאין להן מימון בתקציב – פשוט לא קרו, לשמחתי. אבל עצם הידיעה שכסף החירום הזה נמצא שם, הידיעה שאם משהו מפתיע קורה  ביום האחרון של החודש ופתאום אתם צריכים להוציא הרבה כסף – אז הוא ישנו – הידיעה הזו משנה את החיים, ממש כך. הרבה מהלחץ הזה, של "מה עלול לקרות", נעלם.

קרן חירום מלאה: 6-8 חודשים מלאים של הוצאות

אחרי שסיימתם לשלם את כל החובות שלכם, ואין לכם יותר אף חוב, הגיע הזמן להתחיל להגדיל את קרן החירום הבסיסית, שהרי 4,000 שקל לא יספיקו לכל צרה שעלולה ליפול עליכם. דייב רמזי מדבר על קרן חירום מלאה של 3-6 חודשים של הוצאות. היועצת הכלכלית סוזי אורמן כבר מדברת היום, אחרי המשבר הכלכלי, על 8 חודשים מלאים של הוצאות.

בשורה התחתונה, הכוונה היא שתבדקו בעזרת התקציב החודשי שלכם כמה כסף אתם מוציאים בחודש על הקיום הבסיסי (כלומר ללא התוספות על בילויים חריגים/חופשות/קניות מיוחדות וכו'), ואת הסכום הזה תכפילו ב-6 עד 8. כך למשל, אם ההוצאה החודשית שלכם בבית עומדת על 10,000 שקל בחודש – קרן החירום שלכם צריכה להגיע ל-60,000 שקל לפחות.

הסיבה לספירת החודשים הזו, היא לא רק כדי שיהיה סכום למקרי חירום גדולים – אלא גם כדי שתוכלו להתמודד עם פיטורים פתאומיים.

במקרה כזה, אם חלילה יפטרו אתכם – עדיין תוכלו לחיות במשך 6-8 חודשים בלי למצוא עבודה נוספת. (או אם לדייק – יהיו לכם 6-8 חודשים למצוא עבודה טובה, ולא כזו שהייתם חייבים לקחת בדחיפות גדולה כי נותרתם ללא כסף בסיסי למחיה). אם תצרפו לכך דמי אבטלה – הסכום שברשותכם יעלה כמובן, ואיתו גם מספר החודשים שיש לכם (את פיצויי הפיטורים לא כדאי לפדות, כי אז אתם פוגעים בחיסכון הפנסיה שלכם).

מלבד מקרה של פיטורים, הכסף הזה מכסה גם את כל שאר מקרי החירום שעלולים ליפול על ראשיכם. כאמור, אוטו שמתקלקל, טיפול רפואי יקר, וכל צרה שלא תבוא.

שימו לב שגם את הכסף הזה, צריך לשמור זמין. הוא לא נועד להיות תוכנית חיסכון, ואתם לא מחפשים להרוויח עליו, אלא לשמור אותו זמין למקרי חירום בלבד. מכיוון שמדובר בכל זאת כבר בסכום גדול יחסית, ולא הייתי רוצה שהוא יאבד לחלוטין מערכו עם השנים והאינפלציה, אפשר בכל זאת לחלק אותו בצורה קצת שונה:

כ-50% מהסכום בזמינות מיידית (כלומר בעו"ש ובפקדון יומי)
כ-50% מהסכום בזמינות חודשית/גמישה (כלומר פקדון חודשי, קרן כספית, או כלי חסכון אחר שמאפשר לכם להוציא את הכסף בצורה גמישה יחסית, אבל צובר קצת יותר ריבית).

כלומר אני בונה על כך ש-50% מקרן החירום יספיקו לנו למקרי חירום מידיים, ואם מדובר במשהו גדול או מתמשך יותר, נוכל להוציא את שאר הכסף במהלך החודש.

עדכון, אפריל 2014: מכיוון שהריביות היום במצב כל כך מביך, פקדון חודשי באמת שורף את הערך של הכסף (אל מול האינפלציה). לכן בקרן החירום האישית שלנו, שיניתי קצת את ההרכב: היום אני שומר כ-10 אחוז מהכסף בפקדון יומי (כלומר – נזיל לחלוטין, וכן, עם ריבית אפסית), ואת השאר בקרן כספית, שגם היא בזמינות יומית (מלבד בשבתות וחגים). גם בקרן כספית הריבית מזערית – אבל לפחות היא קצת יותר גבוהה מזו של הפקדון.

עכשיו תעצרו רגע ותחשבו על זה – כמעט כל מקרה חירום שיכול ליפול עליכם – תוכלו לממן. (בגדר הסביר – זה לא מחליף ביטוח רפואי או ביטוח חיים למשל). אין יותר פחדים מדברים איומים שיכולים לקרות או להתקלקל יותר (או לפחות, לא פחדים כלכליים… וזה כבר משהו). האימה הזאת שאתם מרגישים בכל פעם כשאתם שומעים משהו מרשרש באוטו? אז נכון שגם עכשיו לא יהיה כיף ונעים לשלם 6,000 שקל למוסך – אבל לפחות לא תצטרכו לדאוג מאיפה הכסף הזה יגיע.

עכשיו, כשאתם בלי חובות, ויש לכם קרן חירום מלאה ויציבה בבנק – אתם באמת בדרך הנכונה לחיים כלכליים ללא דאגות כמעט. ותאמינו לי – זה אפשרי, ולא בשמיים בכלל.