חברות ישראליות, מספיק עם הקשקושים בפייסבוק

החברות המסחריות הישראליות, ולצורך הפוסט הזה מעניינות אותי בעיקר החברות שקשורות לכסף וצרכנות (כלומר – חברות כרטיסי האשראי, הבנקים, חברות הסלולר וכו'), גילו כבר מזמן את הפייסבוק. כלומר, הן גילו שיש הרבה אנשים בפייסבוק – זה לא אומר בהכרח שהן גילו מה לעשות עם פייסבוק.

הרשת החברתית יכולה להיות כלי נוח מאוד לקבלת עדכונים מהחברה. אפשר לספר ככה על מבצעים חדשים, אפשר לספר על שירותים שהתווספו, ואפשר גם לנהל דיונים עם הגולשים (והלקוחות) על החברה, לשמוע תלונות של אנשים (ולענות!), ולמצוא כך דברים שמפריעים ללקוחות.

יש חברות שעושות את זה יפה, אבל בהרבה מאוד מקרים, יש חברות שלא יודעות מה לעשות בפייסבוק. לפעמים יש עובד פנימי שמופקד על העניין, ולעיתים חברה חיצונית שאחראית על "ניהול מותגים במדיה החברתית", ועוד הגדרות מפוצצות. ואז מתחילה החגיגה, והגיחוך, וה"כולנו אחים ובואו נכייף ביחד", ועד מהרה נשכחת המטרה המקורית של עמוד הפייסבוק של החברה.

כך למשל, אם אני מצטרף לעמוד הפייסבוק של חברת כרטיס האשראי שלי, זה בגלל שאני רוצה לשמוע עדכונים חשובים שקשורים לכרטיס האשראי. לא מעניין אותי בשום צורה מה האנשים הנוספים שיש להם אותו כרטיס "מורחים על המצה שלהם". מה משותף לי ולכל שאר האנשים בעמוד הזה? דבר אחד: יש לנו אותו כרטיס אשראי. זו הסיבה שלשמה התכנסנו כאן. אם הייתי רוצה לדעת מה חבורת אנשים שלא קשורים אלי בשום דרך אחרת מורחים על המצה שלהם, הייתי מצטרף לקבוצת פייסבוק של מצות, או מריחות, או משהו.

כך גם ממש לא מעניין איזו גלידה הם (!) בעלי כרטיס האשראי האחר . ספרו לי בבקשה על המבצעים החדשים שלכם, ספרו לי על כל מיני אותיות קטנות שהוספתם בתנאים למבצעים האחרים, או כל דבר אחר שקשור לכרטיס. אבל אנא, אל תטנפו את קיר הפייסבוק שלי עם תמונות של שמש מחייכת וקריאה לגולשים לספר על הבוקר שלהם. אתם חברת אשראי, לא מטפל הוליסטי.

ובעמוד הפייסבוק של הסופרמרקט, ממש לא מעניין אותי לשמוע "מה הייתם עושים עם עוד יום של חופש?" – מעניין אותי יותר לשמוע, נניח, על מוצרים חדשים שנכנסו למגוון בסופר או על סניפים חדשים שנפתחו.

אז נכון, הדיון בפייסבוק יכול להתפתח לפעמים לכיוונים לא צפויים (במיוחד כשהלקוחות יכולים לכתוב על הקיר בעצמם. אצל רוב חברות האשראי למשל, הקיר סגור לכתיבת סטטוסים של גולשים. שחלילה לא יכתוב מישהו משהו שלילי, במקום לכתוב מה הוא מורח על המצה). אבל מנהלי הדף צריכים לכוון את הדיון היזום מטעמם למקומות שמעניינים את לקוחות החברה הספציפית.

אפשר גם לדבר קצת מסביב – למשל לקשר לידיעות שקשורות לסופרמרקטים בעולם. אפשר להביא נתונים על כרטיסי אשראי בעולם. אפשר ללמד קצת על עניינים כלכליים באתר של הבנק. אבל ההתעקשות המזוייפת הזאת על בניית "קהילה מגובשת" בעמוד הפייסבוק, מגוחכת. לא הכל חייב להיות רציני ומעונב – אבל אני רוצה את המידע שלמענו נרשמתי.

• חושבים אחרת? ספרו לנו בעמוד הפייסבוק של השקל. מצות – אין שם