סרט רע: המסע המפרך לשימוש בשובר המתנה

בסך הכל רצינו ללכת לסרט.

מאז שהתחלנו את השינוי הכלכלי שלנו, לא יצאנו הרבה לסרטים – קודם היינו עסוקים בכיסוי החובות, ועכשיו אנחנו עסוקים בצבירת קרן החירום שלנו. כך שבשנתיים האחרונות מיעטנו להקציב כסף לקולנוע. בגלל זה, השמחה הייתה גדולה בכל פעם שקיבלנו שובר כזה או אחר שמקנה כניסה בחינם (או בהנחה) לקולנוע.

רבים מכירים את השוברים הללו – הם מגיעים לפעמים מחברת "רעיונית", יש גם "נופשונית", ועוד מספר חברות שעוסקות בתחום. השוברים מיועדים בדרך כלל למקומות עבודה, שקונים ומחלקים אותם לעובדים באירועים מיוחדים כאלה ואחרים. לא מדובר בתווי קניה עם ערך כספי מוגדר, בדרך כלל, אלא בשוברים שמעניקים "חוויות" ספציפיות – ארוחות בוקר במסעדות, בילויים כאלה ואחרים, ולפעמים – גם כרטיסים לקולנוע.

הבעיה הגדולה עם השוברים הללו היא למעשה אותה בעיה כמו במקרה של תווי הקנייה של הסופרים – האותיות הקטנות והמגבלות למימוש השובר. ואם זה לא מספיק, לכל חברה יש מספר גדול יחסית של שוברים שונים עם שמות דומים – ובכל שובר שכזה (שעלותו למעסיק שונה) יש אוסף אחר של תנאים ומגבלות. כך שבתור צרכן, המשימה להבין מה אפשר או אי אפשר לעשות עם השובר שקיבלת קשה במיוחד.

אז קיבלנו שובר בשם "ארוחה מהסרטים 2 ועוד". אסור לבלבל אותו כמובן עם השובר ששמו "ארוחה מהסרטים 1 ועוד", או חלילה עם השובר בעל השם "ארוחה מהסרטים" (בלי שום 'ועוד'). בתור צרכן מודע, אני כבר מכיר את החוק הקבוע של השוברים הללו – תמיד חייבים להתעדכן באתר האינטרנט לגבי המקומות שעדיין בתוקף לשימוש בשובר, מכיוון שהחוברת, שבמקרה הזה למשל הודפסה לפני יותר משנה, לא בהכרח מעודכנת. מופיעה בה למשל אפשרות שימוש בסניפי בלוקבסטר. נסו למצוא סניף של בלוקבסטר.

אז כהרגלי, ולפני שיצאנו אל בית הקולנוע, בדקתי באתר. מצאתי את הרשימה הזאת, שמפרטת את כל האתרים שמכבדים את השובר שבידינו. ואכן, שחור על גבי לבן (או במקרה הזה חום על גבי צבע לא ברור כלשהו), מופיע ברשימה בית הקולנוע Yes planet ברמת גן. בחוברת של השובר, אגב, מופיע רק הסינמה סיטי. המסקנה? לפני שנה, כשהחוברת הודפסה, רק סינמה סיטי כיבדו את השובר. היום, אפשר להשתמש בו גם ביס פלאנט, שהרי הם מופיעים בבירור ברשימה באתר. הידד.

קדחת. נסענו אל בית הקולנוע שמחים ומרוצים, הגענו אל קופאית הקולנוע החביבה, וקיבלנו את בשורת האיוב הראשונה. "לא כתוב יס פלאנט בחוברת אז השובר לא תקף כאן". "אבל באתר של רעיונית אתם כן מופיעים", ניסיתי להסביר לה. זה לא עזר. יס פלאנט לא מופיעים בחוברת המודפסת, והיא ראתה חוברות של השובר הזה שבהן יס פלאנט כן מופיעים, לכן היא לא יכולה לקבל את השובר. "אבל אתם מוזמנים לדבר עם המנהלת."

אז ניגשנו אל המשרד של המנהלת. ייאמר לזכותה, היא הייתה אדיבה ואפילו ניסתה לבדוק את העניין. אבל זה לא עזר. "יש שוברים של 'ארוחה מהסרטים 2 פלוס' שבהן כתוב יס פלאנט, ויש שוברים של 'ארוחה מהסרטים 2 פלוס' שבהן כתוב סינמה סיטי, ולכם יש שובר עם סינמה סיטי בלבד". אז למה באתר מופיעים שני המקומות? מי יודע. אולי ב"רעיונית" רצו פשוט לספק רשימת כתובות נוחה לציבור. אבל לא לפרט במדויק איפה השובר עובד ואיפה לא.

אז אם לנסות להבהיר למי שכבר הלך לאיבוד: לא רק שיש 3 שוברים שונים בסדרת ה"ארוחה מהסרטים", אלא גם לכל ארוחה מהסרטים יש גירסאות שונות, שהדרך היחידה להבדיל ביניהן היא לבדוק ברשימה הפנימית בחוברת, האם מפורט יס פלאנט או סינמה סיטי. הרשימה באתר כלל לא רלבנטית לעניין הזה. את הסרט כבר לא ראינו.

מכיוון שכבר יצאנו מהבית, והבנו שתועלת קולנועית לא תצא לנו מהשובר הזה, החלטנו לנסות לפחות להשתמש בו לארוחה. השובר אמור להקנות ארוחת בוקר זוגית במספר מסעדות ורשתות. ניגשנו אל הסניף הקרוב של "קפה גרג", שהרי קפה גרג מופיעים בפירוש בחוברת ומדובר ברשת גדולה. הסניף הספציפי, אגב, לא הופיע בחוברת. אבל הסניף הספציפי חדש – מאוד יכול להיות שהוא לא היה קיים כשהחוברת הודפסה. אתם כבר מבינים לאן זה מתקדם.

"כן, יש סניפים של קפה גרג שבהם מכבדים את השובר הזה. אצלנו לא. אנחנו לא עובדים עם רעיונית, אנחנו עובדים עם נופשונית."

אז יצאנו משם. רגע! יש גם "קפה קפה" בקניון! בקפה קפה בטוח יקבלו אותנו, זאת רשת גדולה וזכרתי שברשימה באתר יש המון סניפים, כולם, אני מניח. הפתעה! "אנחנו לא עובדים עם השובר הזה. תנסו אולי את הסניף ברחוב בן גוריון."

סוף הסיפור הוא שהגענו אל הסניף הרחוק יותר, ושם, השבח לאל, הסכימו לכבד את השובר המעייף שלנו.

אז מי אשם בכל הסיפור הזה? לכאורה, אף אחד. ב"רעיונית" יגידו שאכן יס פלאנט לא מופיעים על השובר הספציפי שהחזקנו. אז מה אם באתר העניין הזה לא מוסבר. ביס פלאנט יגידו אותו דבר – הם לא יכולים להזדכות על שובר שבו השם שלהם לא מופיע. ובתי הקפה? אם הסניף הספציפי שלהם לא מופיע, אז לא.

אז אם אף אחד לא אשם, למה הלקוח (זה אני) יוצא בסוף בהרגשה כל כך רעה גם אל מול "רעיונית", גם אל מול "יס פלאנט" וגם אל מול שתי רשתות בתי הקפה? אולי אני אשם, שבכלל חשבתי שיהיה קל ונוח להשתמש בשובר כל כך "חווייתי". ואולי זאת בדיוק החוויה המובטחת – להסתובב ברחבי העיר כמו צוענים, בחיפוש נואש אחר המקום שיסכים לכבד את השובר שלנו.