כרטיסי האשראי המתגלגל, שמאפשרים לכם "להחליט" בכל חודש כמה לשלם, הם מתכון בטוח לחובות ענק וריביות גדולות במיוחד. אל תתפתו
"קונים כמה שרוצים, ובוחרים בכל חודש כמה לשלם!" – איזה כיף. סוף סוף נמצא הפתרון לכל בעיותינו הכלכליות. הרי אני צריך לקנות אוכל, ואני רוצה לקנות טלוויזיה חדשה, ואני צריך מחשב חדש, ואני רוצה לצאת לחופשה. המשכורת לא מספיקה? אין בעיה – כרטיס האשראי עומד לשירותכם – קונים כל מה שמתחשק, ומשלמים כמה שרק רוצים כל חודש. קל וטוב, לא? אז זהו, שלא ממש.
כרטיסי ה"אשראי המתגלגל" הפכו לנפוצים בישראל רק בעשור האחרון. בארה"ב, זו למעשה הכוונה כשמדברים על "כרטיס אשראי" – כזה שבו בכל חודש אתם צריכים להחליט כמה אתם רוצים לשלם באותו חודש. ומה עם הסכום העודף, שחוייב בכרטיס אבל לא שילמתם אותו החודש? הסכום הזה "מתגלגל" לחודש הבא, עם ריבית כמובן, ובדרך כלל ריבית גבוהה במיוחד. כך למשל, אם גיהצתם החודש בכרטיס ב-5,000 שקלים, ו"החלטתם" לשלם רק 1,000 החודש – 4,000 שקלים יישארו לכם בכרטיס לתשלום עתידי. ועל 4,000 השקלים הללו תשלמו ריבית חודשית גבוהה.
בחודש הבא קניתם שוב ב-5,000 שקלים, ו"החלטתם" שוב לשלם רק 1,000 שקלים? עכשיו החוב המתגלגל שלכם כבר עומד על 8,000 שקלים. ועל הכסף הזה תשלמו שוב ריבית מבהילה, שמגיעה לעיתים גם עד 18% בחישוב שנתי.
בינתיים, חברת האשראי שמחה להגדיל לכם שוב ושוב את מסגרת האשראי. הרי ככל שהחוב המתגלגל שלכם גדול יותר – כך הריבית שתקבל חברת האשראי תהיה בסכום נאה יותר. ואם יש לכם יותר מכרטיס אחד כזה – זו דרך בטוחה לחובות ענק, ותשלומי ריבית חודשיים שכבר עולים לפעמים על התשלום ש"החלטתם" לשלם על הקניות.
כך למשל, ב"שיא" השפל הכלכלי הביתי שלנו, מצאנו את עצמנו עם שני כרטיסי אשראי מתגלגל, שהחוב המתגלגל שלהם הגיע ביחד ל… 45,000 שקלים. זה נשמע המון, זה באמת המון – העניין הוא שמגיעים לזה בקלות שלא תיאמן. זו לא קנייה אחת גדולה שאפשר להימנע ממנה בקלות יחסית – מדובר על קניות שוטפות, תשלום נמוך יותר מהסכום של הקניות, וחובות שעולים ומצטברים עוד ועוד, ביחד עם הריבית שמתיישבת שם כאורחת קבע.
ומה הייתה המשמעות החודשית של הריבית הזאת? כ-700 שקלים בחודש. כלומר כ-8,400 שקל בשנה, שהולכים לכיסי חברות האשראי על ריביות בלבד.
יש אנשים שחושבים שכרטיס מהסוג הזה יכול לעזור להם להתנהל כלכלית בצורה "חכמה". הם יסדרו את השיטה, הם יגלגלו את הכסף והחובות… בסופו של דבר החכמים היחידים במשוואה הזו הן חברות האשראי, שירוויחו עליכם בכל מקרה, בשעה שאתם נופלים – גם אם לא תכננתם – אל תוך חובות אשראי עמוקים יותר.
אם אתם תקועים עם חוב בכרטיס אשראי מתגלגל שכזה – פשוט תפסיקו להשתמש בכרטיס. היפטרו מהחוב הזה כמה שיותר מהר, עדיף כמובן בשיטת כדור השלג, ואז בטלו את הכרטיס. אם אין לכם כרטיס כזה, אבל מציעים לכם אותו בשלל שמות מפתים כמו cal choice, Isracard More או Leumicard Multi – הישמרו ממנו כמו מהמגיפה השחורה.
בסופו של דבר הדרך להצלחה כלכלית היא הפשוטה ביותר – בונים תקציב חודשי קבוע, ומוציאים רק את הכסף שיש. אם אין כסף – לא קונים. ואשראי מתגלגל – זה לא כסף. זו סתם הלוואה יקרה במיוחד.
מישהו צריך לספר ליאיר לפיד על זה.
#העמקת הגירעון 2013 בראשות יאיר לפיד
בדיוק…
אני חושב שהלקוח הוא זה שאשם.
אם למשל אתה מטריד את נחש והוא נושך אותך עם תוצאה בילתי הפיכה.
מי אשם בזה? רק אתה!
עם הכטיס אותו סיפור שלא התעניינת מה יהיה…על חוסר סקרנות ואי אחריות..ורצון לחיות טוב ממשאתה יכול להרשות לעצמך.
על תבינו אותי לא נכון, לא מצדיק חברת אשראי, פשוט אלה החיים וחברת האשראי אחד החיות הטורפות…
חברות האשראי בהחלט "עוזרות" עם כל מיני סיסמאות מפתות בקשר לכרטיסים האלה, והן בהחלט "מצניעות" את הריבית הגבוהה שלהם, וכו'. אבל בשורה התחתונה, בהחלט, האחריות היא אצל הלקוח, שצריך להיות יותר מודע וזהיר.