למה מבצעי כרטיסי האשראי בארץ לא שווים?

בהתחלה היו הנקודות. חברות כרטיסי האשראי ניסו לגרום לנו לקנות יותר, באמצעות הבטחה לקבלת פרסים וגאדג'טים נחשקים, אם רק נצבור מספיק (כלומר – המון) נקודות. בינתיים הנקודות חלפו מהעולם, וכפי שכתבתי לאחרונה, רק אמריקן אקספרס נשארו עם הנקודות – בתנאים לא אטרקטיביים בעליל.

הראשונה להיפטר מהנקודות הייתה "ויזה כאל". במהלך שהוצג אז כ"הבנו שאין לכם מה לעשות עם הנקודות, אז חשבנו על משהו יותר טוב", הם עברו למבצע שסיפק הנחות קבועות בחנויות ורשתות גדולות. ככל שקניתם יותר עם הכרטיס – כך יכלתם לצבור יותר חנויות ל"רשימת ההנחות" שלכם.

ההנחות לא היו גדולות במיוחד (רובן בין 4% ל-10%), אבל היה להן יתרון אחד מרכזי שכמעט ולא קיים היום – הן ניתנו בחנויות ורשתות גדולות יחסית, כאלה שאנשים באמת קונים בהן באופן קבוע, ולא רק בחנויות קטנטנות שממוקמות בסימטה חשוכה בחדרה או בראש העין. בנוסף להנחות, ויזה כאל סיפקו אז מבצעי 1+1 על אטרקציות שונות – בעיקר מקומות בילוי לכל המשפחה (כלומר – לילדים), הצגות לילדים, וכו'.

בסופו של דבר גם לישראכרט ולאומי-קארד נמאס מהנקודות. למרבה הצער, שתיהן החליפו את שיטת הנקודות למבצעים חלופיים דומים למדי – אוסף לא מרשים במיוחד של "פינוקים" ו"הטבות". ב"ויזה כאל" ראו מה עשו שתי המתחרות, ולא רצו להישאר מחוץ לחגיגה – אז גם הן השליכו את תוכנית ההנחות הקודמת, ועברו ל"סופשבוע קל" – תוכנית דומה להפליא לתוכניות של שתי המתחרות.

אז מה אנחנו מקבלים היום, בשורה התחתונה, אצל שלושת החברות הגדולות? בדרך כלל מדובר על הנחה מזערית על קניות כאלו ואחרות, 1+1 על אטרקציות (בעיקר לילדים, או הופעות – בדרך כלל הפחות מבוקשות) וארוחות בוקר. כל החברות דוחפות אותנו לארוחות בוקר.

אלא שארוחת בוקר זוגית, עולה בממוצע 70-80 שקל ברוב המסעדות. וכשנותנים לנו ארוחת בוקר (ליחיד) במבצע של 1+1, מדובר על הנחה בפועל של 20-30 שקל. סביר, אבל קודם אתם צריכים לקנות בכפולות של 1,500 שקל (בלאומיקארד), או בהוצאה אחת, אבל עם הטבה אחת בשבוע בלבד (ויזה כאל).

הבעיה הנוספת של המבצעים הללו, היא שמסובך לממש אותם. במדגם קטן שערכתי בעמוד הפייסבוק של "השקל", רוב האנשים לא השתמשו מעולם בכל הפינוקים וההטבות של חברות האשראי. אם בגלל שההטבות הללו כלל לא אטרקטיביות (במיוחד למי שלא מחפש הטבות לילדים), ואם בגלל שהשימוש בהן כל כך מסובך.

ברוב המקרים, אתם צריכים להערך לשימוש בהטבה מראש. קודם כל אתם צריכים לוודא שהוצאתם מספיק כסף עם הכרטיס החודש. אחר כך אתם צריכים להזמין את ההטבה דרך האתר של חברת האשראי, מספיק זמן מראש. ורק אז, אתם יכולים להגיע ולממש אותה – ולקוות שלא יעשו לכם בעיות. (בפעם הראשונה והאחרונה שניסיתי לממש ארוחת בוקר עם ויזה כאל, הקוד לא עבד בבית הקפה. אחראי המשמרת היה מספיק הוגן כדי לתת לנו לממש את ההנחה בכל זאת – במקום אחר יכול להיות שזה לא היה קורה).

ישראכרט הגדילו לסבך – שם ההטבות מתחלקות ל"מסלולים", ואתם חייבים לבחור מראש (ויכולים לשנות רק פעם בחודש) לאיזה מסלול אתם משתייכים. ובכל מסלול, יש אוסף שונה (ומיותר, לטעמי) של הטבות. עוד לא מצאתי אפילו סיבה אחת לטרוח להירשם לאחד המסלולים – ההטבות שם כל כך משעממות, שזה עצוב. אבל גם אם כבר מצאתם משהו שמעניין אתכם – אופס, יש סיכוי טוב שאתם במסלול הלא נכון. חבל. נסו שנית בחודש הבא.

בארצות הברית, המצב הרבה יותר פשוט – ההטבה הבסיסית של רוב הכרטיסים (ומעליה יש לעיתים מבצעים נוספים), היא שיטת ה-cash back – כלומר, אתם צוברים אחוז מסוים מתוך הקניות שלכם באמצעות בכרטיס, ומקבלים את הכסף הזה בחזרה. נשמע דומה למבצע ש-cash back של בנק הפועלים? כן, אבל עם הבדל אחד מרכזי – בבנק הפועלים, אתם מקבלים את ההחזר רק על קניות במבחר קטן וספציפי מאוד של חנויות (בדיוק כמו ההנחות בשאר הכרטיסים הישראליים) – בארה"ב, ברוב הכרטיסים, אתם צוברים את ההחזר כאחוז מסוים מכל הקניות שאתם מבצעים עם הכרטיס, בכל חנות. כך, אין צורך לעשות חישובים מסובכים והזמנות מראש – קונים, וצוברים החזרים.

אז כן, מבצעי כרטיס אשראי לא אמורים להיות הדבר שיגרום לכם לבזבז יותר. מהבחינה הזאת, אולי זה אפילו עדיף שהמבצעים בארץ כל כך לא מפתים. מצד שני, אם אנחנו כבר מוציאים כל כך הרבה עם הכרטיסים – לא היה ראוי שנקבל מחברת האשראי בחזרה משהו קצת יותר מפנק?