סוגרים פק"מ בבנק? כנראה שאתם פראיירים

פיקדונות הפק"מ (פיקדון קצר מועד) הבנקאיים, הפכו למפלט הכמעט אוטומטי של המון אנשים שרוצים "לשים קצת כסף בצד". אנשים ש"שמים בצד" מאות אלפי שקלים, לא עושים את זה בפק"מ בדרך כלל. למעשה, אנשים שיש להם מאות אלפי שקלים לשים בצד, יודעים לא לשים את הכסף בפק"מ בסניף.

הבעיה היא עם האנשים שלא מתעמקים יותר מדי באפשרויות, אלו שרוצים לסגור סכום לחיסכון, לקרן חירום, או עד הקנייה הבאה של הרכב – ורואים לפניהם באותיות גדולות את הפתרון שהבנק אוהב למכור – הפק"מ. מה יותר קל מזה? לחיצה אחת באתר הבנק, או שיחה קלילה עם הפקיד הטלפוני (פעמים רבות הם אפילו ינסו למכור לכם פק"מ כשתתקשרו בעניין אחר) – ויש לכם כסף סגור בצד, שמרוויח ריבית ו"עובד בשבילכם!". ובכן, ברוב הפיקדונות קצרי המועד שקיימים היום בבנקים, הכסף עובד בעיקר בשביל הבנק.

זה לא שאני מומחה גדולה בתחום – רחוק מכך. עד לאחרונה, גם אני רצתי תמיד לכיוון הפיקדונות בבנק, כי זה הדבר היחיד שהכרתי. זה מה שהבנק מקדם, בפרסומות מציגים לכם פיקדונות מרהיבים עם שמות של פירות, ואומרים לכם שתקבלו ריבית כזו או אחרת על הכסף. מי לא רוצה לקבל ריבית על הכסף? זה המשהו הזה עם האחוזים, לא?

ראשית, בואו נסיר מהשולחן את העניין הזה של "למי בכלל יש כסף לחסוך?!" – לשם כך, אני מפנה אתכם אל הפוסט שלי בעניין קרן החירום שתוציא אתכם מצרות – אחרי שסיימתם עם החובות, חשוב לשים כסף בצד, גם אם זה נעשה במאמץ לא קל. הכסף הזה באמת יציל אתכם בשעות קשות, ובעיקר ימנע מכם לחזור לחובות בכל פעם שיש הוצאה גדולה בלתי צפויה.

אז ממה מורכבת בעצם הריבית שהבנק מציע לכם, בדרך כלל, על הפיקדון? ברוב הפיקדונות הקצרים, הריבית משתנה, והיא כזו שנגזרת מ"ריבית הפריים". ריבית הפריים, בקצרה, נקבעת על ידי הבנקים כנגזרת של ריבית בנק ישראל, שעשויה להשתנות בכל חודש. (בחודש שעבר, למשל, באופן חריג – ריבית בנק ישראל ירדה פעמיים באותו החודש). הריבית שאתם מקבלים על הפיקדון, היא ריבית הפריים מינוס אחוז מסויים. וכך, אם הריבית שמציעים לכם היא נניח פריים מינוס 2.5%, וריבית הפריים החודש היא 2.75%, אז הריבית השנתית שתקבלו על הפיקדון היא 0.25%. כן – רבע אחוז. בשנה, לא בחודש.

כלומר, בהערכה גסה – אם הפקדתם בפיקדון 10,000 שקלים, הריבית השנתית במקרה כזה תהיה 25 שקלים. אם תחלקו את זה ב-12 – תגיעו לשני שקלים בחודש, שתקבלו מהבנק בתמורה ל-10,000 השקלים שלכם. (המספר הזה לא מדויק, מכיוון שבדרך כלל תקבלו ריבית בכל חודש גם על הריבית שנצברה בחודשים הקודמים. ומצד שני, על הרווחים הללו תשלמו מס כשתוציאו את הכסף. אבל בסכומים כאלו – שני הגורמים הללו לא ישנו כמעט את התוצאה הסופית).

אלא שכזכור, בנק ישראל יכול לשנות את הריבית בכל חודש. ואחרי שבנק ישראל משנה את הריבית, גם ריבית הפריים משתנה. לעיתים היא עולה, ובשנים האחרונות – היא בדרך כלל יורדת. ואז, חודשיים אחרי שסגרת את הכסף בפיקדון, הנגיד מחליט להוריד את הריבית ברבע אחוז. אם הפיקדון שלכם צמוד לריבית הפריים (כזכור, פריים מינוס 2.5% בדוגמא שנתנו קודם) גם הריבית שאתם מקבלים תרד ב-0.25%. אלא ש… היא הייתה 0.25%. אם כך – מה הריבית שאתם מקבלים כעת מהבנק על 10,000 השקלים שלכם? אפס אחוז. אפס שקלים. אפס אחד גדול.

למעשה, בפעם האחרונה שריבית הפריים ירדה, הריבית על הפיקדון שלי הגיעה למינוס כלשהו. כן כן, עוד קצת חוצפה, והבנק היה לוקח ממני ריבית "תמורת" הכסף שהפקדתי אצלו.

פה כדאי גם להזכיר – מה הבנק עושה עם הכסף שלכם, שאוגר לכם בעיקר אבק בפיקדון שסגרתם? ובכן, הרבה דברים מועילים. מועילים לבנק. הבנק יכול למשל להלוות את הכסף הזה לשכן שלכם, שוב בהצמדה לריבית הפריים – אבל מלמעלה, כמובן. כלומר, השכן ישלם, נניח, ריבית של פריים פלוס 5% על 10,000 השקלים שהוא קיבל כהלוואה. הבנק מרוויח יפה מאוד על ההפרש הזה, שבין שברירי האחוזים שהוא נותן לכם על הכסף שלכם – ובין הריבית היפה שהוא מבקש ומקבל מהשכן תמורת אותו כסף.

אז מה עושים? קודם כל, כמו שאני מדגיש תמיד, החלק הכי חשוב הוא המודעות. חשוב להבין מה אתם עושים עם הכסף שלכם לפני שאתם עושים את זה, וחשוב לעקוב כל הזמן. הבנק ממש לא יתקשר אליכם ביוזמתו כדי להודיע לכם שהריבית על הפיקדון שלכם ירדה לאפס. אם לא הייתי שם לב לזה בעצמי – הייתי ממשיך להרוויח אפס אחוז ריבית במשך חודשים רבים נוספים.

שנית, חשוב להכיר גם את האופציות האחרות. אין טעם שאנסה להמליץ לכם על אופציות ספציפיות – אני לא מומחה בהשקעות, ובכל מקרה, פתרונות שונים מתאימים לאנשים שונים, בהתאם למצבכם הכספי. אבל – חשוב לבדוק ולהכיר את האופציות האחרות. למשל, אם אתם רוצים בכל זאת להמשיך עם פיקדונות (כי הם "בטוחים"), יש היום בנקים שמאפשרים לכם להפקיד כסף לפיקדון גם אם אתם לא לקוחות הבנק – וברוב המקרים בריבית עדיפה בהרבה (באופן יחסי כמובן) על זו שתקבלו בסניף שלכם. (בבנק ירושלים למשל אפשר להפקיד דרך האינטרנט – אפילו לא צריך לדבר עם פקיד בטלפון).

כמו כן, כמו בכל תחום אחר – חשוב להתמקח עם הסניף שלכם. ספרו להם שאתם חושבים להעביר את הפיקדון לבנק ירושלים (כשאני עשיתי את זה, אגב, שמעתי איומים בסגנון "כבר קרו מקרים שבנקים קטנים קרסו!" – שזה בדיוק מה שחברות הסלולר הגדולות אומרות על גולן טלקום… אוי, כמה שהתחרות דומה לפעמים). יכול להיות שהפקיד בבנק יתעורר, ויציע לכם ריבית יותר גבוהה, או אופציות אחרות להשקעה.

ואם כבר השקעה, בשביל זה קיים יועץ ההשקעות של הבנק. "יועץ השקעות" נשמע כמו מושג שמתאים רק לאנשים שיש להם מאות אלפי שקלים (ויותר) להשקיע. אבל… ממש לא. יועץ ההשקעות בבנק, מאפשר לכם להכיר ולהשתמש בכלי השקעה נוספים, גם כאלה שמיועדים לסכומים קטנים – למשל "קרן כספית". כשאנשים שומעים "יועץ השקעות" הם גם חושבים על הימורים מסוכנים בבורסה – גם זו שטות כמובן. אתם בהחלט יכולים להמר הימורים מסוכנים בבורסה באמצעות יועץ ההשקעות – אבל הוא שם כדי להציע לכם גם הצעות סולידיות בהרבה.

אז בפעם הבאה שאתם מחפשים מה לעשות עם הכסף שלכם – גם בסכומים קטנים, אל תקפצו אוטומטית על ההצעה הכי מבישה שפקיד הבנק שלכם מציע לכם. תבררו, תשאלו, תבדקו מסביב. יכול להיות שבסוף ההבדל יהיה של מאות שקלים, אולי אלפי שקלים, ואולי עשרות שקלים (תלוי כמובן בסכום שאתם משקיעים) – אבל הכל יותר טוב מאפס שקלים.