ליסינג? לא משתלם: כך חסכתי 1,250 שקל בחודש

פוסט אורח: אמנון שדה החליט לבדוק לעומק אם רכב הליסינג שקיבל מהעבודה משתלם. בעזרת התחקיר שעשה, תוכלו גם אתם לגלות אם הגיע הזמן להיפטר מהליסינג

כשסיימתי תואר במדעי-המחשב לפני כ-10 שנים, מגזר ההיי-טק עדיין כאב את פיצוץ בועת הדוט-קום. היו מקומות שאמרו לי שלא רק שהם לא מגייסים, למעשה הם מצטמצמים. במשך מספר חודשים ניסיתי להתפרנס כמיטב יכולתי: מורה מחליף, נציג שירות לקוחות, שומר. ולכן כשלבסוף מצאתי עבודה "במקצוע" ובין היתר הוצע לי לקבל רכב, לא הייתה שאלה בכלל. זה היה קודם כל סמל סטטוס.

סמל שבצידו הטבה כלכלית. מצד אחד השכר שלי בשקלים הונמך בסכום מסוים, אך מצד שני על פחות שכר משלמים פחות מס. כבר ב-1974 בהמלצת ועדת בן-שחר תוקן מס הכנסה כדי לטפל במצבים כאלה וקבע: יש לשלם מס גם על הכנסה שאיננה בשקלים (ארוחות, קו טלפון וכו'). רק ששווי השימוש ברכב לצורכי מס היה מגוחך ביחס לערכו האמיתי: לרכב מקבוצה 2 – הכוללת את רוב כלי הרכב המשפחתיים – 1,290 ש"ח במונחי 2005 שהם כ-1,560 ש"ח במונחי 2013.

לתשומת לב מי שאינו מכיר: לא מדובר על ניכוי ישיר מהשכר, אלא על שווי שמתווסף לברוטו במשכורת לצורך חישוב המס. כלומר מי שנמצא כיום במדרגת מס הכנסה של 31% לדוגמא, ישלם כ-480 ש"ח יותר מס.

המדינה כמובן לא פראיירית וכשהתעוררה, העלתה את הסכום הזה בחדות. השינוי אמנם נפרס על פני 3 שנים (ולאחריהן גם הוחלפה שיטת הקבוצות בחישוב התלוי במחיר המכונית הספציפית), אך בסופו השווי יותר מהוכפל וכיום הוא עומד על כ-3,200 ש"ח שעליהם תשלמו מס.

במקביל חברות רבות גם עברו לחייב את עובדיהן לפי היקף נסועה מוסכם מראש או על צריכת דלק חריגה. אגב, ישנם יחידי סגולה אשר המעביד מגלם עבורם את שווי המס בתוך השכר (זאת אומרת מגדיל את השכר על מנת לפצות על ההפרש במס) ולכן כל האמור לעיל שקוף מבחינתם. כמו רוב העובדים במגזר – זה לא המקרה שלי.

בקיצור, ברוב המקרים אם מסתכלים רק על העלות הכספית, ליסינג הפסיק להיות משתלם. כמו שיותר זול לקנות לבד בסופרמרקט מאשר להזמין משלוח דרך האינטרנט, כמו שיותר זול לגהץ בבית מאשר למסור למכבסה, כך גם יותר זול להחזיק רכב פרטי מאשר לקבל אותו בהחכרה.

ככה זה בהגדרה כשאתה מקבל שירות מאנשים אחרים עבור משהו שיכולת לבצע בעצמך. הם גוזרים קופון. אבל חוץ מהעלות הכספית, ישנם מטבעות אחרים – בעיקר הזמן והאנרגיה שלנו – שחשוב לספור גם אותם. עם ליסינג, לא צריך לדאוג לביטוח, מבחן רישוי שנתי, קריאות שירות, טיפולים ותיקונים.

כשפעם גיליתי בדרך הביתה שנשרפה לי נורה, שלחו אליי עוד באותו ערב מישהו שיחליף אותה. הרגשה די דקדנטית. יש אנשים שנהנים ממנה. אינני נמנה עליהם. בהתאם לכל זאת, כשבאמצע 2011 עמד להסתיים חוזה הליסינג שלי, המענה לשאלת הכדאיות כבר לא היה מובן מאליו.

המקרה הפרטי שלי

בהתייעצות עם אשתי החלטנו שנגדיר מראש כמה אנו מוכנים לשלם על "הפינוק"/"השקט הנפשי" ולפי זה אחשב אם משתלם לחדש או לא: היא תמחרה זאת ב-300 ש"ח בחודש. אני הייתי קצת קשוח יותר ומתחתי את הגבול ב-200 ש"ח.

ביקשתי ממדור שכר אצלי בחברה שיערכו סימולציה לתלוש שלי עם ובלי. במקביל מצאתי ברשת מחשבון ליסינג חינמי. אני לא מכיר את איל כרמי, יוצר גיליון האקסל הזה, אבל הוא עשה עבודה נהדרת. הגיליון מפורט מאוד ודי מדויק. הוא יורד לפרטים גם בסעיפי המימון: אם למשל לוקחים הלוואה עבור רכישת רכב פרטי, מה גובה הריבית עליה. לחילופין, במידה וכבר יש כסף נזיל אך בכל זאת בוחרים בליסינג, מה גובה הריבית שניתן להשיג על השקעת הכסף.

הזנתי בכוונה נתונים פסימיים (הרי מי יודע למשל מה יקרה עם מחירי הדלק) ועדיין התוצאה שקיבלתי הייתה הפרש של 380 ש"ח לרעת הליסינג. וזה רק בנטו.

כאן המקום לבחון מחדש נקודה מתחילת הטקסט: מצד אחד על פחות שכר משלמים פחות מס, אך מצד שני גם מפרישים פחות לזכויות סוציאליות. זה כנראה היבט שרבים מהמתלבטים מפספסים. ליסינג משפיע לא רק על הכנסה בהווה, אלא גם על הכנסה עתידית: פיצויים, תגמולים וקרן השתלמות.

ההפרש ברוטו, על פי המחשבון, הגיע ל-1,150 ש"ח. כל חודש, כן?

(כאמור יש יחידי סגולה שנהנים מהפרשות בגובה השכר המקורי – אז קודם כל יופי להם, אבל שיבדקו את המספרים שלהם, כי ייתכן שכמו אצלי גם בנטו שלהם יהיה הפרש משמעותי).

מיד התקשרתי לקצין הרכב עם שתי בשורות: הרעה (מבחינתו) היא שאני לא מחדש את החוזה. והטובה היא שאני מעוניין לרכוש את הרכב שהיה ברשותי, טויוטה קורולה. אז חוץ מפירוק הפזומט וקילוף המדבקה עם סמל החברה בעצם לא חל שום שינוי ברמה היומיומית.

חודש לאחר מכן התחלתי לראות את ההבדל בבנק.

כעבור שנתיים

תכננתי להחזיק בקורולה תקופה די ארוכה. אבל אדם עושה תוכניות ולא תמיד צופה את כל ההפתעות. תאומים למשל. אז מצאתי את עצמי מחפש רכב אחר – עם 6 או 7 מושבים. כך, שנתיים בדיוק אחרי שתמורת 64,000 ש"ח העברתי בעלות על הקורולה מחברת הליסינג אליי, תמורת 43,000 ש"ח העברתי את הבעלות עליה הלאה.

וזו הייתה הזדמנות לחזור אל האקסל והפעם להזין אותו עם נתוני האמת שתייקתי באדיקות. מסתבר שטעיתי לשני הכיוונים: מחד, נערכתי למחיר דלק של 8 ש"ח לליטר. בפועל בשנתיים האלו הוא עמד על ממוצע של 7.4 ש"ח בלבד. מאידך, חשבתי שירידת הערך של הרכב תעמוד על 12% בשנה. בפועל מחיר המכירה שיקף ירידה של 18% בשנה.

לטובת אנשים הרוצים להשוות, להלן פירוט ההוצאות שלי במהלך 24 חודשים של בעלות פרטית:

מעניין לשים לב להיקף הנסועה. אוהבים "להאשים" את נהגי הליסינג שהם מבצעים נסיעות בלי לדפוק חשבון. ובכן, יש לכאורה אמת בטענה זו כי כל עוד הייתי בליסינג נסעתי כ-20,000 ק"מ בשנה בעוד שבשנה הראשונה כבעל רכב פרטי ירדתי לקצת פחות מ-17,000 ק"מ בשנה.

האמת מורכבת יותר: ברשותנו רכב נוסף, דהייטסו סיריון, שעליו נוהגת אשתי. כל אחד מאיתנו נוהג למקום העבודה ברכב "שלו". בשעות הערב ובסופי שבוע אם ישנו רכב ליסינג, אז ברור שאיתו יבוצעו הנסיעות הנוספות: קניות, סידורים, ביקורי חברים ומשפחה. לעומת זאת, כששני הרכבים הם פרטיים, זה כבר לא משנה. ולכן במקביל לירידה בנסועת הקורולה, חלה עלייה בנסועת הסיריון בסדר גודל של כ-2,000 ק"מ.

הממוצע השנתי בטבלה לעיל הוא 13,440 כי בשנה השנייה ירדתי אף ל-10,000 ק"מ בשנה, אך זה כבר עקב מעבר לדירה קרובה יותר למקום העבודה.

ובחזרה לאקסל: מסתבר שאכן בשורה התחתונה הייתי פסימי (יש שיאמרו בר-מזל: הרי תאונה או תיקונים רבים יותר מאלו שנדרשתי אליהם היו משנים את התמונה): עם נתוני האמת ההפרש נטו הגיע ל-490 ש"ח וההפרש ברוטו ל-1,250 ש"ח (!) מדי חודש, לרעת הליסינג.

טרם נתקלתי במישהו שהופתע מכך שליסינג לא משתלם בימינו. ועדיין האנשים שחשפתי בפניהם את הסכומים הנ"ל שמטו את לסתותיהם.

כמו שאומרים בניכר, your mileage may vary. ובכל זאת, אין ספק שכל נהג ליסינג חייב לעצמו לפחות לבצע את החישוב ולהחליט בצורה מושכלת.

• אמנון שדה הוא מהנדס תוכנה ב-HP Software ובעל האתר תרגומון.