הבנקים רוצים שתחשבו שהם בני משפחה חביבים שרק רוצים בטובתכם, ורוצים "להעניק" לכם כסף. ובכן, לא – הבנק הוא חברה מסחרית שרוצה להרוויח
רוב האנשים מנהלים יחסי אהבה-שנאה עם הבנק שלהם. או יותר נכון – אהבה-פחד. מצד אחד אתם אוהבים נורא את הבנק והבנקאי כשהוא מציע לכם כסף. אנחנו מורגלים לאהוב אנשים שנותנים לנו כסף בלי לדרוש שום דבר בתמורה (לכאורה) – זה מתקשר אצלנו לבני משפחה, זה מתקשר אצלנו לאראלה ממפעל הפיס, זה מתקשר לאנשים שרק רוצים בטובתנו.
מצד שני, אנחנו מפחדים מהבנק. כי הבנק יודע גם לקחת כסף, הבנק יודע לאיים על הכסף שיש לנו (ובעיקר כשאין לנו), ובכך נכנס אל אחד האספקטים הכי אינטימיים של חיינו – החשבון שלנו, הכסף שלנו, שמאפשר את הקיום שלנו. הפקידים של הבנק יודעים להתקשר בדיוק כשהמינוס שלנו גדל, בדיוק כשאנחנו זקוקים להלוואה (לכאורה) ובדיוק כשנכנס קצת כסף שהבנק רוצה לסגור.
אבל – הגיע הזמן להיפטר מהרגשות הללו בכל הנוגע לבנקים. אין שום סיבה מיוחדת לאהוב את הבנק, ואין סיבה לפחד מהבנק. הבנק הוא נותן שירות, בדיוק כמו חברת הסלולר שלכם, בדיוק כמו חברת האינטרנט שלכם. אתם משלמים לבנק (בכל מיני דרכים נסתרות יותר ופחות), ובתמורה הבנק מספק לכם שירות – ושומר על הכסף שלכם, ומאפשר לכם לבצע כל מיני פעולות עם הכסף שלכם.
הבנקים מתאמצים מאוד לגרום לכם להרגיש שהם יותר מזה. הפרסומות חביבות, משעשעות, משפחתיות. הבנק הוא חבר, אפילו אח, שבסך הכל רוצה לתת לכם כסף כדי שתהנו קצת יותר מהחיים. אם בכלל מזכירים את הריבית בפרסומות הללו, לכל היותר יציגו אותה כ"נוחה" או "משתלמת". לא יגידו לכם מה היא. לא יראו לכם מספר, שהוא הסכום שתצטרכו לשלם בכל חודש תמורת הכסף הזה ש"קיבלתם" מהבנק. הריבית היא לא תשלום, היא משהו "נוח ומשתלם".
אז לא, הבנק הוא לא חבר, ולא אח, ולא רוצם בטובתכם. הבנק דואג לרווחים של הבנק, כמו כל חברה. והרווחים של הבנק טמונים, בין השאר, בדיוק בריבית ה"נוחה" הזאת. נוחה לבנק. זה לכאורה מובן מאליו: אם אתם לוקחים הלוואה של 50,000 שקל (מהירה! אקספרס! בלחיצת כפתור הכסף אצלכם!) בריבית "נוחה" של 9% לשנה, נניח, התשלום שלכם לבנק בעבור ההלוואה הזו יגיע ל-4,500 שקלים. אם תקחו הלוואה מחברת כרטיסי האשראי, למשל, הריבית תהיה אפילו יותר גבוהה בדרך כלל. וזה בלי לדבר על האפשרות שפתאום תתקעו בלי אפשרות להחזיר את ההלוואה באיזה חודש – ואז בבנק באמת יפתחו את השמפניה.
אז תפסיקו לחשוב על הבנק כעל מי שרוצה בטובתכם – ולא משנה עד כמה הפקיד חייכן ומנומס, ועד כמה הפרזנטורים של הבנק משעשעים וחביבים.
ומצד שני – גם אין סיבה לפחד מהבנק, אין סיבה אפילו לשנוא את הבנק, בדיוק כמו שאין סיבה לפחד מחברת הסלולר שלכם. הכוח בכל מקרה נמצא בידיים שלכם, בתור הלקוחות. לא מקבלים שירות ראוי מהבנק שלכם? אתם יכולים לעזוב אותו, וראוי שתעזבו אותו. מקבלים שירות יעיל ומנומס? נהדר, אפשר לשבח את הפקיד. אבל הבנק הוא לא כוח "מיסטי" ששולט על הכסף שלכם – השליטה, אם תיקחו אותה, נמצאת בכל מקרה בידיים שלכם בסופו של דבר.
מותר (ורצוי) להתמקח עם הבנק. מותר לעזוב את הבנק. מותר להיום מרוצים מהבנק. העיקר לזכור דבר אחד – לבנק יש תפקיד אחד, בדיוק כמו כל חנות וחברה: להרוויח – על חשבונכם.