מדריך: בניית תקציב משפחתי ב-6 צעדים פשוטים

רגע, אל תברחו! מתוך כל הדברים שחשוב לעשות כשמנסים להיכנס לחיים כלכליים טובים יותר, ה"תקציב" הוא אחד הדברים שמשום מה הכי מרתיעים אנשים. אולי זה בגלל שכל העניין נשמע מסובך – תכנון של כל ההוצאות, רישום של כל הבזבוזים, טבלאות עם מספרים. אולי זה בגלל שקשה לכם עם הקונספט של לקבוע מראש על מה מוציאים כסף ("אני מרוויח ואני אבזבז מתי שמתחשק לי", לא?). ואולי זה בגלל הפחד להסתכל על ההוצאות (והחובות) שלכם בעיניים.

אבל מכל השינויים הגדולים שעשינו כשהתחלנו דרך כלכלית חדשה – התקציב המסודר הוא אחד הגורמים העיקריים להצלחה שלנו. לא היינו מגיעים לכלום, לא היינו נפטרים לעולם מהחובות – בלי התקציב. ואני מבטיח – זה לא מסובך כמו שזה נשמע. אם מישהו כמוני שלמד 3 יחידות במתמטיקה ושולף מחשבון בכל פעם שצריך לחשב טיפ במסעדה הצליח להכין תקציב – גם אתם תצליחו.

הרבה אנשים מתבלבלים לגבי קונספט אחד בסיסי של התקציב: הם חושבים שתקציב חודשי, משמעותו לעקוב בצורה מדויקת אחרי ההוצאות החודשיות (אחרי שהן מתרחשות), ולהסיק מזה מסקנות לחודש הבא. אבל שימו לב: זה רק חלק אחד מתוך הקונספט של תקציב חודשי. החלק המרכזי שאנשים שוכחים, הוא שאת תקציב ההוצאות אתם צריכים לתכנן לפני שהחודש מתחיל. כלומר אתם קובעים, באמצעות התקציב, כמה כסף תוציאו על אוכל בחודש הקרוב, כמה כסף תוציאו על בגדים, על תשלום החובות, וכו' – או במילים אחרות – אתם אומרים לכסף מה לעשות, ואז רק עוקבים ומוודאים במהלך החודש שאתם מוציאים אותו בצורה המתוכננת.

הערה קטנה לפני שנתחיל עם החלק המעשי  –  כדי להכין את התקציב, אתם צריכים להיעזר בכלי כלשהו. זו יכולה להיות טבלת אקסל שאתם מכינים לבד, או אתר אינטרנט שמציע רישומי תקציב אונליין. התוכנה שאני משתמש בה, ועליה אני ממליץ בכל פה, היא You Need A Budget (או YNAB בקיצור). שימו לב שיש לה חיסרון פוטנציאלי אחד – היא באנגלית (אבל עובדת בלי בעיה עם שקלים). אם אתם מתעניינים, דרך הקישור הזה תוכלו גם לקבל הנחה של $6 דולר על המחיר (וגם אז היא לא ממש זולה – אבל שווה כל דולר לטעמי. כדי להתנסות, אפשר להתקין אותה לתקופת ניסיון של 34 ימים).   YNAB תאפשר לכם ליישם את כל מה שאסביר פה בצורה מדויקת ונוחה, ויש לה אפליקציות משלימות לאייפון ולאנדרואיד, למעקב ותיעוד בזמן אמת של ההוצאות.

ועכשיו לעניין שלשמו התכנסנו. ראשית כנסו סביבכם את בן/בת הזוג (אם יש), את החתול/כלב (מניסיון, הם נטל תקציבי והם יודעים את זה!), וגשו למלאכה בכוחות משותפים. אני מדגיש שוב: התקציב שאתם מכינים מיועד תמיד לחודש הבא. כלומר לקראת סוף החודש אתם צריכים לשבת, ולתכנן איך יראה החודש הבא שלכם. החל מה-1 של החודש הבא, אתם מתחילים לחיות אך ורק על פי התקציב שהכנתם. ולקראת סוף אותו חודש – חוזר חלילה.

1. איסוף ורישום של כל ההוצאות הקבועות שלכם

כבר כתבתי על זה פוסט שלם בעבר, אבל בקצרה: לפני שתוכלו להתחיל לתכנן את התקציב לחודש הבא, אתם חייבים לדעת איזה הוצאות קבועות כבר יש לכם. כמה אתם משלמים על האינטרנט? הטלפון? כמה אתם משלמים כל חודש על כיסוי החובות? וכו'. ערכו רשימה מדוקדקת של כל ההוצאות הקבועות שלכם, וגם, עד כמה שאפשר, ממוצעים של ההוצאות המשתנות שלכם מהחודשים הקודמים, כדי שיהיה לכם מושג כמה כסף אתם "צריכים" בכל סעיף.

2. רשימת התקציב – איזה הוצאות יש לכם בחודש?

כעת, ערכו רשימה (כאמור, רצוי בעזרת אקסל או תוכנת תקציב), בלי מחירים עדיין, של כל קטגוריות ההוצאות שיש לכם בחודש ממוצע. מה זאת אומרת קטגוריות? הכוונה היא שאתם לא מפרטים ברשימה הזו את ה"מוצרים" עצמם שתקנו (מלבד כמה יוצאי דופן), אלא לאיזה קטגוריה המוצרים הללו שייכים. הנה כמה דוגמאות:

• קניות בסופר
• בגדים
• אכילה במסעדות
• חשבונות סלולר
• חשבונות אינטרנט (ספק / תשתית)
• ביטוחי בריאות
• תשלומי חובות

וכו'. רמת הפירוט והחלוקה של הקטגוריות תלויה בכם – אבל באופן כללי לא כדאי להגיע לרשימה של עשרות פריטים שונים, כי המעקב יהיה יותר קשה. מצד שני, אל תקבצו יותר מידי סעיפים לאותה קטגוריה. אתם צריכים למצוא איזון שמתאים לכם. אבל אל דאגה – הרשימה עוד תשתנה בחודשים הראשונים, כשתגלו קטגוריות ששכחתם, או כאלו שעדיף לפרט יותר, וכו'. למען הנוחות, מומלץ גם למיין את הסעיפים לקטגוריות ראשיות ותתי קטגוריות (וכך, למשל, תחת "הוצאות ביתיות" אפשר להכניס תתי קטגוריה של חשבון חשמל, ארנונה, חשבון מים,שכר דירה וכו).

3. פירוט ההכנסות – כמה כסף יהיה לנו בחודש הקרוב?

בשביל לדעת כמה כסף אפשר "לפזר" בתקציב, אתם צריכים מן הסתם לדעת כמה כסף תקבלו. אצל שכירים זה יותר קל, כי המשכורת דומה פחות או יותר כל חודש. במקרה כזה, אתם כותבים בגדול בראש התקציב מה יהיו ההכנסות שלכם בחודש הקרוב. גם אם בסופו של דבר ההכנסה בפועל משתנה קצת, זה לא נורא – רק אל תשכחו לחזור אל התקציב, לשנות את המספר הזה, ולהתאים את שאר הסכומים בתקציב בהתאם.

4. פיזור הכסף – נותנים תפקיד לכל שקל

עכשיו מגיע החלק הכייפי – לפזר את הסכום שמופיע בראש הדף (ההכנסות), על פני רשימת הסעיפים השונים שהכנתם. הכי קל להתחיל עם ההוצאות החודשיות הקבועות. התשלום על האינטרנט לא משתנה (בדרך כלל), אז אתם ממלאים את הסכום בסעיף הרלבנטי. ביטוחי הבריאות גם הם קבועים רוב השנה, ושכר הדירה כמובן, וכו'.

רק אל תשכחו שבכל פעם שאתם מכניסים סכום באחד הסעיפים – אותו סכום צריך לרדת מהמספר בראש הדף, של ההכנסות ה"פנויות". כך לדוגמא, אם המשכורת שלכם לחודש הקרוב היא נניח 7,000 שקל, והכנסתם "3,000 שקל" בסעיף שכר הדירה – נותרו לכם כעת 4,000 שקל לפזר בשאר התקציב. 235 שקלים על החופשי חודשי שאתם קונים כל חודש? כעת נותרו לכם 3,765 שקלים לפזר בתקציב. מובן שזה הרבה יותר קל לביצוע במחשב מאשר על דף נייר. אבל כן, זה אפשרי אפילו על נייר, אז אל תשתמשו בזה בתור תירוץ.

אחרי שסיימתם עם ההוצאות החודשיות הקבועות, אפשר לעבור להוצאות המשתנות. נתחיל למשל עם הקניות בסופר: אני מקווה שאתם מיישמים את שיטות החיסכון שאני כותב עליהן בבלוג, ומצליחים לצמצם את הוצאות הסופר שלכם. כך או כך, הסופר הוא סעיף מרכזי בתקציב. תסתכלו אחורה על ההוצאה שלכם בחודש הקודם, ונסו להעריך כמה תצטרכו בחודש הבא. האם יש חגים החודש? האם מדובר בחודש עם 5 סופי שבוע לעומת הקודם שבו היו 4? האם החותנת מגיעה לבקר ותצטרכו להכין לה ארוחה דשנה ויקרה? נסו להעריך מראש את כל החישובים הללו, עד שבסוף תגיעו למספר – כמה כסף תצטרכו החודש לסופר.

הלאה – מה עם חשבון החשמל שמגיע החודש? קשה לדעת בדיוק כמה הוא יהיה, אבל אם תרשמו באתר של חברת החשמל, תוכלו לראות איזה חשבון קיבלתם בתקופה המקבילה אשתקד. המחירים אמנם עלו מאז (כרגיל), אבל ההבדל לא אמור להיות גדול במיוחד, וזה ייתן לכם מושג על החשבון הקרוב. מלאו את המספר הזה בסעיף בתקציב.

וכן הלאה – האם אתם מתכננים לקנות בגדים החודש? זה הרגע להחליט בכמה כסף. תרצו לצאת למסעדה (בהנחה שאין לכם חובות!) – כמה כסף אתם מוכנים להשקיע בכך החודש?

כך אתם עוברים על כל הסעיפים בתקציב, וממלאים את הסכומים. לכל אורך הדרך, כמובן, אתם חייבים להסתכל על המספר למעלה, של ההכנסה שעוד נשארה לכם לפיזור. אם החלטתם להוציא החודש 400 שקל על בגדים, והגעתם ל-0 למעלה, אבל הסעיף של חשבון החשמל עדיין ריק – זה בדיוק הזמן להעביר 400 שקל מהבגדים אל סעיף החשמל. או לחילופין להשאיר אותם בבגדים, אבל לקנות משהו חם, כי תצטרכו את זה כשינתקו לכם את החימום.

שימו לב שפתאום, אתם צריכים לקבל החלטות בעניין הכסף שלכם. וההחלטות האלו לא מתקבלות בחנות, מול מבצעים מפתים או מול מוכר עם לשון חלקלקה. פתאום אתם מחליטים על מה להוציא את הכסף בצורה שקולה, ולא בסוף יום העבודה כשאתם מרגישים ש"מגיע לכם" ללכת למסעדה (אלא שהכסף הזה בא על חשבון האוכל שהייתם אמורים לקנות בסופר לשבת). השינוי הזה, כשבאמת תרגישו אותו, הוא עצום – פתאום אתם קובעים לאן הולך הכסף, פתאום אתם מחליטים מה לעשות איתו, ורואים מול העיניים בשביל מה יש לכם כסף ובשביל מה אין לכם כסף החודש.

בסוף הרשימה, אחרי שעברתם על כל הסעיפים, המספר למעלה של ההכנסה הפנויה צריך להיות אפס. אני חוזר – 0. המטרה בתקציב חודשי היא לתת תפקיד לכל שקל, לכן אתם לא משאירים אף שקל מרחף באוויר ללא מטרה. כמובן שאתם לא צריכים "לבזבז" את כל הכסף שנשאר אחרי ההוצאות הקבועות על בילויים וקניות – אל תשכחו לפזר סכומים מתאימים גם לתשלום חובות (אם יש) או לחסכונות (אם אין חובות).

חשוב גם לתקצב סעיף של "שונות", שישאיר לכם מרחב תמרון נוסף להוצאות בלתי צפויות במהלך החודש. אבל גם במקרה הזה, זכרו שמדובר בסעיף מתוקצב, ולא בכסף שנשאר תלוי. הכסף הזה נועד לכסות מקרים בלתי צפויים, הוא לא כסף פנוי של קניית ארטיקים בכל פעם שמתחשק לכם.

ומה באמת לגבי הארטיקים מתי שמתחשק לכם? בשביל זה חשוב להוסיף גם סעיף חופשי של "כיף". הסכום המוקצב ל"כיף" יכול להיות קטן (במיוחד אם אתם בעיצומו של תהליך לכיסוי חובות) – אנחנו, למשל, בכל השנה וחצי שבהן היינו עסוקים בכיסוי החובות, הקצבנו לכל אחד מאיתנו 100 שקלים בלבד בסעיף ה"כיף". פעם זה סכום שהיה מעורר בנו גיחוך – אבל כשעובדים עם תקציב, ועושים מאמצים לחסוך ולשלם חובות – 100 שקל הופכים פתאום להרבה. והם מאפשרים לכם לקנות ארטיק מתי שמתחשק לכם. (כלומר, כל עוד זה לא ארטיק מגנום ב-9 שקלים בכל יום מימי החודש…)

5. מעקב הוצאות – רישום כל הוצאה וקניה עפ"י התקציב

כעת, כשהתקציב שלכם מוכן, אפשר להתחיל את החודש החדש. ומה אתם עושים, החל מה-1 לחודש? מתעדים כל הוצאה ומעדכנים אותה בתקציב. חשבון החשמל הגיע ושילמתם עליו 500 שקל? סמנו את ה-500 האלו בעמודת ה"הוצאות בפועל" בתקציב. הייתם היום בסופר וקניתם ב-200 שקל? סמנו את זה בעמודה המתאימה בתקציב.

חשוב לזכור, כשאתם מוציאים כסף, ש"הכסף הזמין" לאותו סעיף בתקציב יורד כמובן. אם הקצבתם החודש 1,500 שקל לקניות בסופר, והיום הוצאת 200 שקלים בסופר – נשארו לכם החודש 1,300 שקלים לקניות בסופר. כך זה אמור להראות:

וכאן מגיע החלק החשוב: עכשיו, כשיש לכם תקציב, אתם קונים אך ורק על פי המספרים שמופיעים בו. הרי המספרים הללו לא נכתבו שם ע"י רוח הקודש – אתם קבעתם שזו ההוצאה הנכונה החודש, זו שתעזור לכם לחסוך כסף לדברים אחרים. לכן, אם הגעתם לשבוע האחרון של החודש, ובסעיף ה"סופר" נשארו רק 150 שקלים – זה הכסף שיש לכם להוציא בסופר השבוע. ואם צריך, זה הזמן להחזיר מוצרים מהעגלה למדף, כי נגמר הכסף בתקציב לקציצות האלה שאתם נורא רוצים. (וזה לא משנה אפילו אם הן במבצע!)

החלק הזה מצריך שינוי בתפיסה, ואני יודע שהוא קשה. אנשים רגילים להחליט על מה להוציא לפי הכסף שהם רואים בחשבון הבנק (במקרה הטוב), או פשוט עד שיחסמו להם את כרטיס האשראי (במקרה הרע). אנשים זוכרים שפעם אחרונה שהם הסתכלו בחשבון הבנק, היו שם 4,000 שקל, אז יש מספיק בשביל הקציצות, או בשביל החולצה הזו היפה שנמצאת במבצע שווה, לא? לא.

מעכשיו המקום היחידי שבו אתם מסתכלים כדי לדעת אם אפשר להוציא כסף או לא – הוא התקציב. הכסף שנמצא בחשבון הבנק שלכם לא אומר כלום לגבי זה, כי הכסף שנמצא שם לא פנוי. לכל שקל שנמצא בחשבון הבנק שלכם יש תפקיד, יש לו שם מעל הראש, לכן אתם לא יכולים לקחת כסף שמיועד לתשלום לרופא בסוף החודש, ולקנות איתו משחק חדש למחשב עכשיו. אין כסף בסעיף המתאים בתקציב? לא קונים.

6. שינויים והתאמות במהלך החודש

אחד המחסומים הראשונים של אנשים שבונים תקציב: "יש לי כל חודש הוצאות בלתי צפויות, אי אפשר לתכנן אותן מראש". וזה נכון, בכל חודש יהיו לכם הוצאות לא מתוכננות, או חשבונות גבוהים יותר מאלו שצפיתם, וכו'. זו כמובן לא סיבה לזרוק לעזאזל את התקציב.

ברגע שהגיעה הוצאה הכרחית ובלתי מתוכננת (או שהוצאתם, בלית ברירה, סכום גבוה יותר על הוצאה מתוכננת) – אתם יושבים מול התקציב, ומאזנים אותו. אם תכננתם להוציא החודש 400 שקל על חשבון החשמל, והגיע חשבון של 800 שקל – אין ברירה, אתם תשלמו 800 שקל. אלא שעכשיו, התקציב שלכם נמצא במינוס של 400 שקל, וה-400 שקל האלה שחסרים חייבים להגיע מתוך התקציב. לא מכרטיס האשראי, לא מהמינוס בבנק, לא מעץ הכסף בגינה – אלא מתוך התקציב.

זה אומר שאתם חייבים לקצץ עכשיו סכומים בסעיפים אחרים, עד שתשלימו את ה-400 שקל החסרים. אם זה אומר להצטמצם עוד יותר בהוצאות הסופר החודש, אז זה מה שתעשו. אם זה אומר לוותר על האוזניות החדשות שתכננתם לקנות החודש – זה מה שיקרה.

ואם למשל הקצבתם 200 שקל למסעדות החודש, והוצאתם 250 שקל? אותו דבר – אתם חייבים להעביר את 50 השקלים החסרים מסעיף אחר בתקציב. בכל מקרה, אתם חייבים לשמור בכל עת על סכום 0 בתחתית התקציב. כלומר, אין בו עודפים – ואין בו מינוסים.

נושא התקציב הוא רחב – לא התייחסתי עדיין למשפחות בהן ההכנסה החודשית משתנה מאוד מחודש לחודש, למקרי חירום עם סכומים גדולים במיוחד שלא ניתנים ל"איזון" בתקציב, וכו'. אבל הדברים שכתבתי בפוסט הזה הם הבסיס.

הפוסט ארוך, ואני יודע, כל הסיפור עדיין נראה לכם קצת מרתיע. אני מציע, וממליץ בחום – תנסו. תתחילו. שבו ותכינו רשימת הוצאות. שבו ותתכננו על מה אתם רוצים להוציא כסף. תתחילו לעקוב אחרי ההוצאות שלכם, ואז תכינו תקציב לחודש הבא. העיקר – אל תשבו בלי לעשות כלום.

כי אחרי כמה חודשים של תקציב, כשתלמדו לשלוט בכסף שלכם בצורה אמיתית – אני מבטיח, זה ישנה לכם את החיים. לא יהיה יותר מצב שבו באמצע החודש אתם לא בטוחים שנשאר מספיק כסף לאוכל. לא יהיה מצב שבו תוציאו "בטעות" את הכסף של חשבון החשמל על יציאה למסעדה. וכשאתם יודעים בדיוק לאן הכסף שלכם הולך, ואיך הוא יתפזר במהלך כל החודש – השינה בלילה הופכת להרבה יותר שקטה, אפילו אם אתם עדיין בחובות.