איך לצאת מהחובות בשיטה המהירה והקלה ביותר? באמצעות שיטת "כדור השלג", גם אתם תצליחו לחסל את כל החובות שלכם, כפי שאנחנו עשינו. הטריק: לסדר אותם מהקטן אל הגדול
אחת הבעיות המרכזיות שמונעות מרובינו להתקדם לעתיד כלכלי טוב יותר, היא – הפתעה – החובות. כשעצרתי להסתכל סביבי לפני שנתיים, גיליתי שלמרות ששנינו עובדים ומקבלים משכורת, הרבה כסף עדיין "נעלם", ולא על קניות. אז לאן הוא נעלם כל חודש? נכון, לתשלום החובות שנצברו.
כזכור, חובות זה לא רק אוברדראפט – אם בכל חודש יורדים 200 שקלים לטובת הלוואה אחת, 400 שקלים לטובת ההלוואה הגדולה יותר, 2,000 שקלים לטובת התשלומים בכרטיס האשראי (על מוצרים שכבר שכחתי שקניתי), ועוד 800 שקל נעלמים רק על תשלום ריביות – המשכורת נחתכת עוד לפני שהחודש התחיל בכלל.
לכן המטרה הראשונה שלכם, אחרי שהתחלתם לחיות עם תקציב חודשי קבוע, היא להיפטר מכל החובות הללו שיושבים על הצוואר. אלא שהחובות נראים מאיימים, במיוחד כשיש הרבה מהם. גם הלוואה גדולה, גם הלוואה קטנה, גם חוב לעירייה, גם מיליון תשלומים בכרטיס האשראי… מאיפה מתחילים? ואם לעולם לא נצליח להפטר מכל החובות, אולי בכלל אין טעם להתחיל?
כאן נכנסת שיטת כדור השלג. את השיטה למדתי מהגורו הכלכלי האמריקאי שכבר הזכרתי בעבר, דייב רמזי, אבל יועצים כלכליים רבים משתמשים בה. אפתח בחלק הכי חשוב: השיטה הזו עובדת. בעזרת כדור השלג, הצלחנו לחסל חובות מצטברים של כ-74,000 שקל בשנה וחצי. אז איך עושים את זה?
1. מסדרים את החובות – מהקטן לגדול
ראשית, ערכו רשימה של כל החובות שלכם. ואני מתכוון לכל החובות – המינוס בבנק, ההלוואות שלקחתם מהבנק, ההלוואות מכרטיס האשראי, החוב לעירייה, החוב למכולת – כל מקום או אדם שאתם חייבים לו כסף, נכנס לרשימה הזאת (וזה לא משנה בכלל אם החוב צובר ריבית או לא, או עד כמה החוב "דחוף" או לא). שימו לב, גם אם כבר עשיתם איזשהו "הסדר" לתשלום החוב בתשלומים, או עם צ'קים קבועים, או כל דבר אחר – זה עדיין חוב קיים, ואל תשכחו אותו ברשימה.
כעת, מיינו את החובות בטבלה – מהחוב הקטן אל החוב הגדול. כלומר, בסופו של דבר תקבלו משהו כזה:
החוב | הסכום שנותר |
הלוואה קטנה מהבנק | 900 |
חוב ארנונה לעירייה | 1,700 |
חוב לרופא השיניים | 4,000 |
מינוס בבנק | 5,500 |
חוב (ניצול אשראי) בכרטיס האשראי | 8,000 |
הלוואה גדולה מהבנק | 14,000 |
2. תוקפים את החובות – מהקטן אל הגדול
על כל החובות הללו שבטבלה, אתם משלמים החזרים מידי חודש. הבעיה היא, שבגלל שההחזרים הללו מתפזרים על פני הרבה חובות שונים, אתם מרגישים שאתם דורכים במקום (שלא לדבר על הריביות, שרק גורמות לחובות לגדול כל הזמן.)
בשיטת כדור השלג, אתם מתמקדים בכל חודש בחוב אחד ויחיד – הקטן ביותר ברשימה. מה עושים עם שאר החובות ברשימה? משלמים עליהם אך ורק את תשלומי המינימום האפשריים. זה אומר לנסות לשנות את סכום ההחזר החודשי של ההלוואה בבנק למינימום האפשרי שיסכימו בבנק. זה אומר להקטין את התשלום החודשי לכרטיס האשראי למינימום האפשרי. וכך לגבי כל חוב מלבד הנמוך ביותר אותו אתם תוקפים כרגע.
ומה אתם עושים עם החוב הנמוך ביותר ברשימה, זה שעליו אתם עובדים החודש? תוקפים אותו עם כל מה שיש לכם. חוסכים כמה שאפשר בסופר, חוסכים כמה שאפשר בקניות האחרות, מצטמצמים בכל מקום אפשרי – כדי להעביר כמה שיותר כסף אל החוב הנוכחי שעליו אתם עובדים.
יש יועצים כלכליים שמעדיפים לסדר את רשימת החובות דווקא עפ"י גובה הריבית שאתם משלמים. מבחינת מתמטית יש בזה היגיון – אם תסיימו לשלם קודם את החובות עם הריבית הגבוהה יותר, תשלמו לאורך זמן פחות ריבית. העניין הוא שאם תתחילו מהחובות הגדולים יותר, לא תרגישו שום התקדמות. אם תחליטו להתחיל לצאת מהחובות, ואז תנסו מהרגע הראשון לחסל חוב של 14,000 שקל – זה יקח הרבה זמן, אתם לא תרגישו שאתם מתקדמים, ותישברו באמצע.
לעומת זאת, אם מתחילים דווקא מהחובות הקטנים ברשימה – כל חודש יש לכם ניצחון קטן. סביר להניח שבחודש אחד, מקסימום חודשיים, תצליחו לחסל את החוב הקטן ביותר ברשימה. והופה – הנה, משהו כבר קורה, ההקרבה שלכם מצליחה ואתם רואים התקדמות.
3. חיסלתם חוב? עוברים לבא אחריו עם יותר כסף פנוי
אחרי שהצלחתם לחסל חוב אחד, הגיע הזמן לעבור לבא אחריו (שוב, מהקטן אל הגדול). אלא שעכשיו, יש לכם קצת יותר כסף פנוי לחיסול החוב הבא. הסיבה פשוטה – אתם כבר לא משלמים על החוב הקטן ההוא שחיסלתם. אז נניח שעכשיו אתם עובדים על חוב הארנונה של ה-1,700 שקלים. בחודש הקודם נניח שהצלחתם לשלם בבת אחת 900 שקל לחיסול ההלוואה הקטנה מהבנק. החודש, יש לכם שוב את 900 השקלים האלה שאתם כבר יודעים שתוכלו להקציב לעניין – ובנוסף, יש לכם את תשלום המינימום שעשיתם על חוב הארנונה בחודש הקודם.
וכך הלאה, אתם עולים במעלה רשימת החובות. ובכל פעם שאתם סוגרים חוב מסוים – הכסף הפנוי שלכם לכיסוי החובות הבאים הולך וגדל, כיוון שתשלומי המינימום שביצעם על החובות שנסגרו מתווספים לכסף שאתם מקצים אל החוב. הטבלה, בחודש השני, תיראה כך (עם תשלומי מינימום שהכנסתי לצורך הדוגמא בחובות העתידיים):
החוב | הסכום שנותר | התשלום החודשי |
(נגמר) | ||
חוב ארנונה לעירייה | 1,000 | |
חוב לרופא השיניים | 4,000 | 200 |
מינוס בבנק | 5,500 | 0 |
חוב (ניצול אשראי) בכרטיס האשראי | 8,000 | 1,000 |
הלוואה גדולה מהבנק | 14,000 | 500 |
בחודש הרביעי הצלחתם לסגור את חוב הארנונה? יופי, עוברים אל החוב לרופא השיניים. עכשיו יש לכם 1,000 שקל בחודש שהיו לכם בחודשים הקודמים להקצות לחובות – פלוס 200 שקל, שהיו תשלומי המינימום עד כה לרופא השיניים. והנה הגענו ל-1,200 שקל בחודש לחוב המרכזי הנוכחי. (וגם אם כבר חילקתם צ'קים לרופא השיניים – תאמינו לי, הוא ישמח אם תבקשו פתאום לכסות את החוב יותר מוקדם).
וכך, בכל חודש, או בכל כמה חודשים, יש לכם נצחונות קטנים. אתם מרגישים את ההתקדמות. עד שבסוף, כשתגיעו אל החוב הגדול והמאיים מכולם – פתאום הוא לא יהיה כל כך מאיים, כי כדור השלג שלכם צבר סכום חודשי יפה, ואתם יכולים לחסל את החוב הגדול הרבה יותר מהר – מאשר אם הייתם מתחילים איתו.
כאמור, השיטה הזאת עבדה בשבילנו נהדר. כשהתחלנו, החישוב הקר על הנייר אמר שנסגור את כל החובות בתוך שלוש שנים. זה נראה הרבה, ועדיין הרגשנו טוב עם כך שאנחנו סוף סוף עושים משהו בקשר לזה. אלא שברגע שמתחילים עם חיסול החובות – ומרגישים את הנצחונות – פתאום מקבלים אנרגיה, פתאום מתלהבים ורוצים לחסוך עוד ועוד כדי לקדם את התהליך יותר. וכך למדנו לחסוך יותר, למדנו למצוא עוד ועוד מקורות תקציב קטנים לתשלום החוב הנוכחי – עד שלבסוף, הצלחנו לחסל את כל החובות ברשימה בחצי מהזמן, כלומר בשנה וחצי.
4. התחייבות עצמית – לא נכנסים לחובות חדשים!
למעשה השלב הזה צריך להופיע גם בהתחלה וגם בסוף. אין שום טעם להתחיל את כדור השלג ולהפטר מהחובות הקטנים ואז הגדולים, אם אתם מתכננים לדחוף חובות חדשים אל תוך הרשימה הזאת במהלך התהליך. מהרגע שבו התחלתם לא לוקחים יותר הלוואות, לא קונים בתשלומים, ולא צוברים שום חוב חדש. אם נתקלתם בחודש מסוים בהוצאה הכרחית ובלתי מתוכננת שמעכבת לכם את כדור השלג – משלמים אותה, וממשיכים את כדור השלג בחודש הבא. בכל מקרה, לא יוצרים ממנה חוב חדש.
וכמובן, אחרי שהתהליך מסתיים – פתאום אתם בלי חובות, וזו הרגשה נפלאה. רק תקפידו לזכור, כמה קל להכנס לחובות וכמה התהליך לצאת מהם ארוך ומורכב, ולכן אתם חייבים להחליט עם עצמכם – אין יותר חובות בבית הזה.
נשמעת כמו שיטה נחמדה.
אבל יש חובות שחייבים להחזיר מהר. ויש חובות שבסדר נשלם עוד כמה שקלים של קנס לחודש ולא יקרה כלום.
אם יש חובות "דחופים" צריך כמובן לקחת את זה בחשבון. כלומר אם חייבים כסף לחברת החשמל ובעוד חודש הם ינתקו את החשמל, ברור שחייבים לשלם את זה קודם… אבל רוב החובות הם לא כאלה (בתנאי שממשיכים לשלם את תשלומי המינימום החודשיים)
קודם כל חייב לציין לשבח את הפוסט !
ועכשיו לעניין – לא מובן לי איך את החוב לעיריה שהיה בהתחלה בגובה של 1700 שקל, הפכת לחוב בגובה של 1600 שקל ?
בברכה,
לאוניד
הטבלה השנייה מייצגת את החודש השני – בחודש הראשון היה תשלום "מינימום" של 100 שקלים לארנונה, לכן החוב ירד מ-1,700 ל-1,600. עכשיו, בחודש השני, אפשר להקציב 1,000 שקלים לחוב
הארנונה – לכן בחודש השלישי, ה-1,600 יהפכו ל-600.
זה כל כך מקסים על הנייר אבל בחיים זה לא עובד ככה כשאתה מגיע למצב או לאכול ואני מדברת על מינימום או לשלם אתה בחודש אחד משלם ובחודש השני חי ממוצרי יסוד אבל יסוד !!!
המאמר הכי טוב בנושא!
אני התחלתי בשיטה בזכות הרצאה של גיל אורלי ומאז מנסה לקדם אותה בין חברים, משפחה וכל מי שאני שומע שיש לו חובות מסוגים שונים.
החוב שלי עמד על 170,000 שקלים בתשלום חודשי של 4270 שקלים ובמקום להחזיר אותו תוך 60 חודשים, לפי החישוב אני אמור לחסל אותו תוך 37 חודשים.
כיום אני רואה תוצאות מצוינות, מרגיש “כיף” עם ההתעסקות ועם העובדה שכשנסגר לי חוב אחד, אני מתקשר לבעלת החוב הבא ומגדיל את התשלום החודשי למספר בלתי נתפס כמעט.
כמו כן כל תשלום בסופר או עסקה גדולה יחסית אני עושה בתשלום אחד, ללא חלוקה וזאת הרגשה נפלאה, גם בגלל המבט של המוכר/ת, גם כי זה נותן הטבות לפעמים, וגם כי אחרי חודש אני פשוט שוכח מזה במקום קניות שבעבר היו מלוות אותי 36 חודש ועד אז המוצר כבר היה מתבלה או נהרס.