מחירי הצימרים בישראל הם מהיקרים בעולם. אז למה בתמורה למחיר, אנחנו מקבלים עובש באמבטיה, ידיות שבורות והבטחות לא ממומשות?
הרבה שנים היה לי חלום – לבלות חופשה של כמה ימים בבקתה בשלג, במדינה אירופאית כזו או אחרת. תמיד דמיינתי את זה כמשהו נורא יקר, כמשהו שרק העשירים עושים. ואז גיליתי – זה לא כל כך יקר. ואז גיליתי משהו עוד יותר מרגיז – "בקתה" (כלומר צימר קומפקטי) בשלג בישראל, תעלה הרבה יותר מאשר צימר ענק באירופה (בלי לספור את מחיר הטיסה כמובן). אז מה בדיוק אנחנו מקבלים כאן שהופך את הצימר לכל כך יוקרתי?
ייאמר לזכות עולם הצימרים בישראל, שהמגוון רחב, גם בתחום המחירים. יש צימרים ב-500 שקל ללילה, ויש צימרים ב-1,500 שקל ללילה, וגם ב-2,000 ויותר. הבעיה העיקרית שיש לי היא עם מערכת הציפיות שנבנית סביב צימר שעולה יותר מ-1,000 שקלים ללילה. תמורת תשלום כזה, אתה מצפה לטוב ביותר, לא? ומשום מה, זה לא קורה. ואז המחיר כבר מתחיל להיות מעצבן.
כי תמורת 500 שקל ללילה, אני כבר מוכן ומצפה להתפשרות מסויימת (עד גבול מסוים, כן? שלא נגיע למצב כמו המוצרים מסין, שם אנחנו מקבלים כמובן מאליו איכות נמוכה במיוחד). אבל תמורת צימר שעולה פי 2 ויותר, אני לא מצפה למצוא עובש על הקירות של האמבטיה.
למען הגילוי הנאות, אבהיר כבר עכשיו – הניסיון שלי עם צימרים קטן מאוד. למעשה, הייתי בשנים האחרונות בסך הכל בשני צימרים. העניין הוא ששניהם היו יקרים במיוחד – ובשניהם היו אכזבות קטנות, שבלטו אל מול המחיר. כלומר, היה ברור שכשהצימרים האלו הוקמו, בעליהם השקיעו הרבה מאוד כסף. אלא שנדמה ששם ההשקעה הזאת הפסיקה – ואחרי שנים שהצימר קיים, אף אחד לא חשב שצריך גם להוציא כסף על תחזוק.
וזה לא רק תחזוקה לקויה. לפעמים סתם מדובר בהבטחות "על הנייר" שאף אחד לא חושב שיש באמת צורך לקיים, כי אנחנו בישראל פה, ויהיה בסדר, ו"אל תדאג אחי". אז הבטיחו שיהיה DVD? הבטיחו. לא נורא. מה לעשות שהבעל של המארחת לקח את הDVD לתיקון ושכח לספר לה, ולכן יש עכשיו אחד תחליפי אבל הוא לא מחובר למערכת הסאונד, אז תתקרבו כדי לשמוע בבקשה, מה הבעיה.
הבטיחו WIFI בצימר? אז הבטיחו, נו אז מה. מה לעשות שיש בעיות עם הספק, שאפשר לנסות לעשות אתחול מחדש מחר, או מחרתיים, או בכלל לא. יהיה בסדר. מי צריך WIFI. העיקר שיש לכם ג'קוזי עם מערכת פיקוד אלקטרונית. אה, הכפתור שלה שבור. לא נורא. העיקר שהמים יוצאים.
כאמור, אלה דברים שכל אחד מהם בנפרד הוא קטן, אפילו קטנוני. אם הבעיה היחידה בצימר שעולה כל כך הרבה הייתה שחצי מהנורות בו שרופות, לא הייתי אומר כלום. אם הבעיה היחידה הייתה שה"עוגות, עוגיות, ועוד המון פינוקים" שהובטחו הפכו לשלושה שוקולדים (ספרתי) בתוך כוסית קטנה – גם אז לא הייתי מקטר. אבל כשכל הדברים הקטנים הללו (ואחרים) מצטברים ביחד – זה כבר מרגיז.
הבעיה מתחילה אולי עם זה שאין בארץ אף אתר ביקורות אובייקטיבי ומקיף לצימרים. אין לנו Trip Advisor מקומי למרבה הצער. אז נכון, יש המון אתרי צימרים בעברית – אבל הרוב המוחלט של המידע באתרים הללו הוא "קטלוגי". כלומר ברוב המקרים מדובר על טקסט שיווקי ותמונות שהגיעו מבעל הצימר, ובשאר המקרים מדובר על "סוקרים" שכתבו את הטקסט בעצמם, אבל הם לא באמת סוקרים, כי אז לא ברור איך ה"סקירות" הללו תמיד חיוביות.
מתי בפעם האחרונה מצאתם דעה שלילית על צימר באחד מאתרי הסקירות? באמת יכול להיות שכל הצימרים בארץ הם "מופלאים, כמו בגן עדן, עם זרימה מרגיעה של מזרקות מלאכותיות"? (בפועל קיבלנו מים ירוקים ששכחו כבר איך לזרום).
אז למה בעלי הצימרים בארץ מרשים לעצמם לדרוש כל כך הרבה (מעבר לעובדה שיש מי שמשלם)? ואם כבר – למה הם לא מנסים לספק את התמורה ההולמת תמורת המחיר שהם דורשים?
שאלתי חבר שהולך הרבה לצימרים. הוא משתמש באתר "מפה".
לטענתו בגלל הדמי מנוי זה דואג שאיכות הביקורות תהיה גבוהה.
לי חבל שאין כמעט תרבות של אכסניות תרמילאים זולות וטובות בישראל – כלומר, יש כמה כאלו, אבל הישראלים כמעט ולא משתמשים בהן בכלל ולא מכירים אותן. ולא, 200 שקל למיטה באכסניה זה לא זול. כוונתי לעד 100, רצוי עד 70.
בהחלט לא יזיק, אם כי – כמה תרמילאים יש בארץ? (כלומר שמטיילים ממש בארץ, כמה ימים, למרות שהם גרים במרחק של שעה)
יכול להיות שאני טועה, אבל יש לי הרגשה שעלות הצימר בישראל מורכב כך:
עלות הצימר באירופה +(מחיר טיסה לחו"ל – איזהשהו סכום) שבסה"כ כאילו בארץ יותר משתלם.
אם היינו טיפה קרובים לאירופה ולא היו לנו שכנים אויבים, חותם על זה שהמחירים בארץ היו הרבה יותר נמוכים לא רק על צימר אלא גם על מלונות וכו'.
זה חלק מהעניין של תחרות חסרה. אבל מה שלא כל כך ברור פה, זה למה התחרות הפנים-ארצית, כמו בהרבה תחומים אחרים, לא גורמת למחירים מספיק לרדת (או לפחות לשירות להשתפר)
חוסר שקיפות מונע יכולת של הציבור לבצע איזושהי השוואה, ואם אין השוואה (כלומר – בעל צימר X לא צריך לדאוג כי בעל צימר Y מקבל ביקורות טובות יותר משלו באותו מחיר לילה), אז אין שום סיבה לדאגה ולייצר תחרות, תחרות היא ביחס לבעל\י צימרים אחרים, מול מה הם משווים או מסתכנים אם אין פלטפורמה כזאת ליצור את ההשוואה שתוביל לתחרות (שתוביל להורדת מחירים),
התשובה לזה הייתה בפוסט עצמו – אין פלטפורמה מסודרת לבקר צימרים לטוב ולרע, אם אין לבעל צימר X מה לדאוג שהמחיר שלו זהה לבעל צימר Y, למה שהמחירים ירדו איפשהו? למה שלקוח ילך לX ולא לY ולהפך? אם ללקוח אין איך לשפוט מי הטוב בניהם?
יש לי שני צימרים. יוקרתיים. סביב ה-1000 שקלים ללילה בסופשבוע. יותר נכון היו.
כי למרות שיש הרבה בדבריך- גם בתחום המחיר הזה אין רווח ממשי.
הענף כולו נחלש מאוד, הישראלי הממוצע רצה מה שאתם- צימר ברמה הכי גבוהה, כולל ג'קוזי ענק וכל הפינוקים, ב600-700 ש'ח ללילה סופ'ש. שני לילות סופ'ש כבר בכלל קשה למצוא.
ואני? לאחר קיזוז הוצאות הפירסום, החימום בחורף, הניקיון, הכביסה, המים, החשמל, הבלאי, הכיבודים, תשלום המיסים,שלא לחשב בכלל את בלבול המוח, הטירדה דוקא בסופי שבוע, וחוסר החופש התמידי- גיליתי שאני מרוויח פחות מאם אשכיר את המבנה המפואר, שנבנה בהשקעה ואהבה גדולה בהשכרה חודשית.
אז אני נפלתי, וכמוני רבים אחרים. בהצלחה לכולנו.
אני בטוח שיש הרבה בעיות גם מהצד של בעלי הצימרים (והמחירים שעולים בכל תחום, משפיעים ללא ספק גם על הרווחיות שלהם). אלא שבמקרה שלנו, לא הלכנו לצימרים של 600-700 ש"ח ללילה, אלא לצימרים של מעל 1,000 ש"ח בלילה באמצע השבוע… אני חושב שהבעיה מתחילה איפשהו בתאום הציפיות – כשגובים מחירים מסויים, ומבטיחים אוסף מסוים של דברים, צריכים לעמוד בזה (לצד תחזוקה אלמנטרית כמובן). וכשהצימר עולה פחות, אפשר להבטיח פחות (ולעמוד גם בזה). אבל אצל הרבה בעלי צימרים (מהעדות האישית שלי ומדברים ששמעתי מאחרים), יש זלזול. זאת הכללה כמובן, אני בטוח שיש הרבה מצויינים – אבל לאט לאט התחום מקבל שם רע.
אני חסידה גדולה של חופשות בארץ במחירים סבירים, ועדיין לא יצא לי להיתקל בצימר שאמרתי עליו "וואלה, לא שווה את הכסף".
מה שכן, לפני חופשה תמיד יש תכנון גדול מראש – בודקים את כל אתרי הצימרים, משווים תמונות ומיקומים, מחירים (כמובן) ואטרקציות בסביבה (או חוסר אטרקציות בסביבה, תלוי אם מחפשים מקום מבודד או אתר למשפחות/חברים/טיולים).
דבר נוסף שטוב לעשות הוא לצאת לחופשה או מיד אחרי תקופה עמוסה (למשל אחרי החגים), או לפניה (לפני החופש הגדול). כבר כמה פעמים יצאנו לחופש של שלושה ימים (שני לילות) באמצע השבוע של אמצע-סוף יוני, שנייה לפני שבתי הספר מסיימים את תפקידם השנתי – והעלות הייתה סבירה מאוד – 350-500 ש"ח ללילה (פלוס עלות ארוחת בוקר), במקומות נהדרים בצפון (ראש פינה, גמלא וכו').
זה אחד האתרים ששווה להשתמש בו במחקר המקדים. ובאמת צריך לזכור שצימר לא אמור להיות סופר-יקר, ושלא תמיד הכי יקר זה הכי טוב. לפעמים שווה גם להתקשר ולשאול אם באמת ארוחת בוקר זה ארוחת בוקר, ומה זה בדיוק ה"פינוקים" שמדברים עליהם. לדעת מראש מה תהיה התמורה שמקבלים בעד הכסף.
ואחרי כל זה – האתר:
http://www.zimmer4me.co.il/%D7%A6%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%93_600.asp
התארחתי בעשרות מלונות באירופה ארה"ב דרום אמריקה וכו'.
באופן גורף וכמעט חד משמעי אני יכול להעיד שכולם כולל כולם נתנו תמורה טובה יותר לכסף מכל מלון / צימר / בית הארחה שביקרתי בו בארצנו הקטנטונת.
אין תרבות שירות במדינת ישראל – פשוט אין.
מעדיפים להוציא עשרות אלפי שקלים על שיווק במקום להשקיע בשירות איכותי ומדוייק.
אין סיבה שחדר מלון בלב רומא/ברלין/פריז/אמסטרדם/ברצלונה יהיה זול יותר בהרבה מחדר מלון בתל אביב.
הבעיה היא בכמות – אי אפשר לבנות 2 או 3 צימרים ולחשוב שמזה תצליחו להחזיר את ההשקעה – לתחשק וגם להתפרנס – זו יכולה להיות תוספת נחמדה להכנסה החודשית אבל אל תבססו על זה.
רק אם תבנו 10 צימרים ומעלה – תתמקדו רק בענף הזה – תתמקצעו בניהול יעיל – תחסכו בעלויות תפעול – תדאגו לשירות איכותי – אז יש סיכוי שתתפרנסו בצורה טובה מהעניין.
מלונאות / הסעדה / אירוח – ענפים קשים שדורשים עבודה קשה ותפעול אינטנסיבי – אי אפשר לעשות את זה ב "על הדרך" ….- פשוט לא עובד.
הייתי עם בעלי בשני צימרים יקרים יחסית (800 ש"ח ללילה) ובשניהם קיבלתי תמורה לכסף ונהניתי מאוד
אחד זה "מקום מהלב" בכרם בן זמרא – כולל בריכה צמודה ענקית, חצר, ג'קוזי ענננק, הכל מפואר ויפה (ואני עוד הייתי שם עם ילדה בת שנתיים…). קרוב לצפת
השני כנראה נסגר כי לא מצאתי אותו פעם שנייה באינטרנט (בזכרון יעקב) אבל גם שם היה בסדר גמור